הטרור המוסלמי-בריטי עומד לזקוף את ראשו המכוער פעם נוספת. על פי הערכות השירותים החשאיים במדינה – לא פחות מ-20 מחבלים בעלי דרכונים בריטים, זוממים לתקוף את מולדתם בפעולה משותפת בסגנון הטבח במומביי מלפני שנתיים. הם שוהים עתה בפקיסטן ועוברים אימונים צבאיים במחנות אל קאעידה, שהותקפו לאחרונה על ידי מזלטים אמריקאים. באחת ההתקפות נהרגו כמה בריטים. אחד מהם הוא עבדול ג’באר. שאחיו, על פי סוכנויות ביון מערביות, עומד בראש הפעילות החבלנית החדשה שגרמה להכרזת מצב הכן בלונדון ובפריז, עם קשר למעשי טבח אפשריים גם בגרמניה ובאיטליה.
אחד ממקורות המידע היה אחמד סידיקי, בעל אזרחות גרמנית, שנלכד בקאבול. מחקירתו הסתבר כי המחבלים מתכוונים לבצע ירי המוני וחסר אבחנה על אזרחים בכמה ערים גדולות, ואחר כך להתבצר בבניינים רבי קומות המאכלסים חברות מערביות ידועות ולקחת בני ערובה. סידיקי עצמו נהג לפקוד את המסגד בהמבורג, בו נהגו לבקר מתאבדי מגדלי התאומים בניו-יורק.
אד מי?
אז מה חושב מנהיגה החדש של מפלגת הלייבור על הסכסוך הישראלי-ערבי? התשובה המתבקשת יכולה להיות למי איכפת?. בריטניה אינה ממלאת תפקיד פעיל בתהליך המדיני וממילא מדובר, נכון לעכשיו, רק בצללית ולא בראש ממשלה ממשי. אבל אם התשובה בכל זאת מעניינת אתכם, הרי שבניגוד לאחיו הבוגר, למיליבנד הצעיר אין מדיניות חוץ מגובשת בשום נושא ועל כן יהיה עלינו להמתין עד שפוליטיקאי אפוי למחצה זה יקפוץ אל השלולית המזרח-תיכונית.
מהמעט שכבר יצא מפיו, במהלך מסע הבחירות שלו והוועידה השנתית של מפלגתו, ניתן לומר את הדברים הבאים: הוא ידיד ביקורתי של ישראל, הוא מבין את דאגותיה הביטחוניות של המדינה, הוא מתנגד לסגר על רצועת עזה, הוא מגנה את האירועים המחרידים סביב המשט הטורקי, הוא לא מזכיר לפי שעה את חמאס, הוא מתנגד לחרם והוא יבקר בהזדמנות הראשונה בישראל ובעזה. בקיצור: דיוויד קמרון, רק בצבע אדום.
שיחק אותה, ניק…
הנה לכם מילים ברורות יותר ממנהיג מפלגה אחר. בוועידה השנתית של הליברל-דמוקרטים, שהתקיימה בליברפול, הביע ניק קלג, בפורום הפרו-ישראלי של מפלגתו, את הערצתו האמיתית למסורת הדמוקרטית של ישראל ולרעיונותיה הליברליים. הוא הודה כי למרות העובדה שמפלגתו נקלעה לחיכוכים עם ממשלות ישראליות, הוא ימשיך להתייחס לעמדותיהן השונות בגילוי לב, אבל מתוך כבוד.
קלג הזכיר לשומעיו כי ישראל נתונה לאיום מתמיד במשך זמן רב ומכאן חשיבותו של התהליך המדיני הנוכחי, שעלול להרבות קיצוניות, אלימות ושפיכות דמים. עבר כברת דרך, הניק הזה, מאז שאל לפני שנה האם ישראל כמדינה יהודית היא משהו חדש?
בושה וחרפה בסודאן
בגיליון הקודם הביע מדור זה אכזבה מן העובדה ששר החוץ החדש, ויליאם הייג, לא שלח הביתה את פרנסיס גיי, שגרירתו בלבנון, שהביעה בבלוג שכתבה הערצה לשייח’ מוחמד חוסיין פדלאללה, מנהיגה הרוחני של החיזבאללה, שהלך לעולמו בקיץ האחרון.
השערורייה החדשה, בה אין ישראל מעורבת, מציגה את הפוריין אופיס באור מכוער ביותר ויש בה בכדי להסביר לאן מועדות פניה של מדיניות החוץ השמרנית. ובכן, ביום רביעי האחרון של חודש ספטמבר פרשה בריטניה שטיח אדום בפני משלחת סחר בכירה שהגיעה מסודאן, מתוך כוונה לפתוח עידן חדש ביחסי שתי המדינות. בכך הגיע לשיאו חיזור בריטי אחרי חרטום שהחל עוד בחודש יולי, חודשיים לאחר הבחירות, עם ביקורו הכמעט-חשאי שם של הנרי בילינגהאם, השר לענייני אפריקה. נהיה ידידים גלויי לב, הוא אמר. נשמע מוכר?
להזכירם, עומאר אל באשיר, נשיאה של סודאן, הוא ראש המדינה המכהן הראשון המבוקש על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג בשל אחריותו לביצוע רצח עם בדארפור. במלים אחרות, בריטניה מצפצפת על החרם נגד סודאן ובכך הולכת בעקבות סין ואיראן, הישנות במיטה אחת, זה כבר כמה שנים, עם המדינה שהעניקה בשעתו מחסה לאוסמה בין לאדן. באותה פיסגה כלכלית בלונדון נכחו דיפלומטים, חברות כלכליות, ראשי בנקים וכמובן תאגידי נפט. כולם הסכימו כי המשאבים הטבעיים במדינה זו לא מנוצלים. הבריטים הטביעו את המוסר הפוליטי שלהם, אם היה כזה, בזהב השחור של אל באשיר.
כה אמר ששון
איני יכול שלא להיות ציוני. על מי אני יכול לסמוך? הנאצים, שהיו נוצרים, הרגו כל כך הרבה מבני עמי. על הערבים? אני לא חושב. האדם היחיד עליו אני יכול לסמוך הוא אני בעצמי, על היהודים, ואני סבור כי על היהודים להיות תמיד חזקים. אני ציוני נאמן ביותר, פשוט עבור צורך השרידות שלי, משום שאיני סומך על איש…. דברי וידל ששון, מעצב התסרוקות הנודע ויליד האיסט-אנד, לקראת צאת ספרו האוטוביוגרפי החדש בלונדון.
מי שיכול לחזק את דברי ששון הוא החוקר קית’ ג’פרי, שגילה בספרו על השירות החשאי הבריטי, כי לאחר מלחמת העולם השנייה חיבלו הבריטים בחמש ספינות מעפילים שעגנו בנמלים איטלקים טרם הפלגתם ארצה עם אלפי פליטי שואה. ספינה אחת הוצאה מכלל פעולה וכל האחרות ניזוקו. זה היה חלק מהמדיניות הבריטית שלא לפגוע ביחסים עם העולם הערבי. עיינו ערך: סודאן ופדלאללה.
קצרצרים:
*** אד מיליבנד, מנהיג הלייבור הטרי, מצא זמן לשאת דברים קצרים בפני חברי אגודת הידידות של ישראל במפלגה. השגריר, רון פרושאור, שנכח באירוע והזמין אותו לבקר בארץ, אמר כי הוא משוכנע שקבלת הפנים שלו בארץ תהיה שונה מזו של מנהיגי האופוזיציה הישראלית בבריטניה, וששום חשש למעצר שווא לא ילווה את ביקורו. עיין ערך ציפי לבני.
*** הלייבור, אל נופתע, אינו לומד מטעויות העבר. הוא בחר שוב את קן ליווינגסטון כמועמד המפלגה לראשות עיריית לונדון בבחירות שיתקיימו בעוד שנתיים.
