איך מסבירים לילדים על מה שקורה בארץ?

קול הישראלים בבריטניה

הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי האחרון של מגזין עלונדון

(10/04/21- 20:21)

מחפשים אירועים ישראליים בלונדון ובבריטניה? פתחו את יומן הקהילה!

(04/09/19- 10:10)
הורות, ישראלים בלונדון ובבריטניה
06:00 27/05/21

איך מסבירים לילדים על מה שקורה בארץ?

הורים בבריטניה לא תמיד יודעים מה ואיך לספר לילדים על מה שקורה בישראל. רוני שגיא-כהאן נותנת טיפים חשובים

הורים בלונדון, אנגליה, בריטניה
״ההבנה הזאת, שיש מישהו אותו הוא יכול לשתף, שיהיה תמיד בצד שלו״. אילוסטרציה: www.freepik.com

״ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב״, כדברי ר' יהודה הלוי (מתוך תהילים,קג',יב).

בשבועיים האחרונים אנחנו רואים מרחוק וצופים באדיקות במה שקורה בארץ.

הקושי הרב להיות כאן כשהלב שם.

אני מדמיינת לעצמי מה היה קורה ואיך הייתי מגיבה אם הייתי שם, בארץ, ליד המשפחה.

הייתי מביאה אותם אלי, מוודאת שיש להם כל מה שהם צריכים, נמצאת איתם יחד ברגעי הפחד והלחץ. בעיקר שותפה לאותן התחושות ולאותם הרגעים שעולים.

ואולי, בעצם, הדבר הראשון שהייתי עושה זה נוסעת ומחבקת אותם, או שמא זה הגעגוע שמדבר עכשיו, כי לא חיבקתי אותם כבר שנה וחצי.

אבל אני כאן, רחוקה מהם. יכולה רק לדמיין את התחושות שעולות בהם, ולא באמת יכולה לקפוץ לרגע ולחבק.

בדרך כלל, בסיטואציות כאלה מתעוררת הזדהות של קולקטיב שחי בניכר, מחוץ לישראל, כאילו אנחנו אחד. מבינים אחד את השני ,אפילו ללא צורך במילים. מבינים מה עובר עלי ומה עובר על האחר ומרגישים צורך לתמוך באנשים שאנחנו אפילו לא מכירים, מעין שותפות גורל ישראלית, שזר לא יבין אותה.

בזמנים ובמצבים מאתגרים כאלה מתחדדים אצלי הצורך והחשיבות של קהילה תומכת, הכוללת מעגל תמיכה של חברים, שטובה ונכונה גם בימים של שגרה. תמיכה של אותם אנשים שעוברים את אותו הדבר כמוני, וגם כאלו שלא. דמויות משמעותיות שהכרתי לאורך שהותי כאן בלונדון, בהקשרים שונים של החיים: הורים של ילדים בבית הספר, שכנים, חברים לעבודה ועוד. מה שחשוב זה שזה יהיה מישהו שאני מרגישה בטוחה בסביבתו ויכולה להיות 'אני' ללא חשש משיפוטיות. מעגל התמיכה הזה עוזר מאוד להתמודדות ולבנית החוסן הפנימי. מתוך ההבנה שיש מישהו שהוא בצד שלי, רוצה בטובתי, מקשיב, מכיל ומתעניין בי ובאיך שאני מרגישה. זה מסייע להרגשה שאני לא לבד ושיש לי כאן תמיכה. תפקיד שברוב המקרים ממלאים המשפחה והחברים בארץ.

במעגל התמיכה ישנם יחסים של תומך ונתמך. ניתנת ההזדמנות לקבל ולתת. עצם הנתינה מסייעת לאדם לחזק את החוסן הפנימי שלו, כשהוא מבין שהוא משמעותי למישהו אחר.

גם ברגעי הקושי שלו הוא מגלה את המסוגלות ואת הכוחות הקיימים בו.

כשיש לי, כאדם וכהורה, מישהו להישען עליו, לחלוק איתו את מה שעובר עליי (פרטנר, חברה טובה, איש מקצוע), הרבה יותר קל לי לווסת את עצמי על מנת שאוכל להיות הכתף והמשענת עבור מישהו אחר.

הורים בבריטניה, אנגליה, לונדון

בתמונה: שתי נשים משמעותיות בחיי שאני מתגעגעת מאוד לחבק

במקרה הזה משענת עבור הילדים שלי.

גם אם נדמה לי שאני יכולה להסתיר את מה שעובר עליי ולזכות באוסקר בפרס השחקנית הטובה ביותר לשנת 2021 (and the Oscar goes to…), אז זהו ,שהילדים שלנו הם הססמוגרף הכי טוב בבית. הם מרגישים ויודעים כשמשהו קורה.

הם רואים ומרגישים שעובר עליי משהו, לא מבינים מה בדיוק, אבל מבינים דרך ההתנהגות שלי. אני יותר מתוחה, פחות סבלנית, פחות משחקת איתם, יותר מודאגת ויותר מדברת בטלפון עם המשפחה, הרבה יותר מבדרך כלל.

לפעמים אנחנו ההורים לא שמים לב, מדברים "מעל הראש" שלהם, מדליקים טלוויזיה ומשאירים אותה דלוקה ברקע, כך שהם חשופים למראות ולתכנים שלא התכוונו.

לא שאני חושבת שצריך להסתיר מהם את מה שקורה, להיפך חשוב וצריך לדבר ולשתף. אבל צריך להיות מודעים, כך שהמסרים והתיווך יהיו מותאמים לגיל ולסיטואציה.

הרבה פעמים הדרך בה אנו ההורים נבין, נתווך ונסביר את המציאות, קודם כל לעצמינו, תשפיע על התיווך והתגובה שלנו בזמן אמת עם הילדים.
ההכנה המוקדמת הזאת חשובה לנו כמו שהיא חשובה להם.

וכשאני כאמא (כהורה) מתכוננת ומתאמנת מראש מה להגיד ואיך להגיב, אני יותר רגועה, מופתעת פחות ומסוגלת יותר להכיל שאלות והתנהגויות מאתגרות של ילדיי.

את ההכנה המוקדמת לילדים שלי אני אעשה רחוק מהסיטואציה (הטרמה מראש למשהו שעלול/עומד לקרות או בעקבות אירוע שקרה).

הנה כמה משפטים לדוגמה שאפשר לדבר בשיח כזה.

אתה זוכר שאתמול הייתי פחות… כשבדר"כ אני יותר…

אז אני רוצה לשתף אותך במה שעובר עלי. בחלק הזה נשים לב להתאים את הסיפור לגיל ולמוכנות הילד. הפרטים אותם אבחר לשתף תלויים מאוד בגיל של הילד וברמת המוכנות שלו להכיל את מה שאני רוצה לשתף.

לפעמים רק השיתוף שאני מוטרדת, שיש משהו שמעסיק אותי, יספיק. לא תמיד הוא צריך לדעת מה עובר עליי, אבל כן חשוב לשתף שעובר עליי משהו. בעצם השיתוף שלי אני נותנת לגיטימציה לתחושות שלו, שמשהו באמת קורה.

בנוסף, אני מלמדת אותו שחשוב לשתף כשקורה משהו. כך הוא ילמד וידע לשתף אותי בחזרה, כשהוא יעבור משהו בעצמו.

עבור הילד, ההבנה הזאת, שיש מישהו אותו הוא יכול לשתף, שיהיה תמיד בצד שלו (להיות בצד שלו אין זה אומר להסכים עם מה שעשה), שיקשיב לו ויתמוך בו, תורמת והכרחית לבניה ולחיזוק החוסן הפנימי שלו.

לכן שיח פתוח הוא כלי חשוב מאוד לחיזוק מערכות יחסים. הוא דורש זמן ואימון ולעיתים הדרכה, אבל לגמרי אפשרי.

מאחלת לכולנו שהקיץ הזה נתחבק המון ומקרוב עם המשפחות שלנו.

שלכם,
רוני שגיא-כהאן

הדרכת הורים וזוגות לקראת הורות
M.A – בחינוך ולקויות למידה
B.A – במדעי ההתנהגות
Ronisagi4@gmal.com
4479-131-08923+
Roni_sagi_kahan@


אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על הורות בלונדון:

סוכת שלום

מצאתם טעות?
תגיות : אנגליה, בריטניה, הורות באנגליה, הורות בבריטניה, הורות בלונדון, הורים באנגליה, הורים בבריטניה, הורים בלונדון, ישראלים באנגליה, ישראלים בבריטניה, ישראלים בלונדון, לונדון, משפחות באנגליה, משפחות בבריטניה, משפחות בלונדון
יכול לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *