במשך שנים הוא נחשב ל”איש האירוויזיונים” ברשות השידור הישראלית. מאז כבר עבר כמה תפקידים ולפני שנה הגיע ללונדון כדי לפתוח נציגות של ההסתדרות הציונית העולמית (הצ”ע) בבריטניה. נראה שהצ”ע היא כאן כדי להישאר ואף לאחרונה המשלחת חנכה משרדים חדשים בלונדון. יצחק זוננשיין מספר על פעילויות הנציגות ועל הפרויקטים המתוכננים.
איך אתם מתכננים לציין את יום העצמאות הקרוב?
“לאור ההצלחה של אירועי ה־70 בבריטניה בשנה שעברה, נחגוג השנה בסימן האירוויזיון, שנטע ברזילי המוכשרת הביאה עלינו. למעשה, התחלנו בכך כבר בלימוד UK בברמינגהאם, כאשר משלחת הצ”ע לאירוע כללה את דנה אינטרנשיונל, יגאל רביד ועיתונאים ישראלים, שסיפרו חוויות ורשמים. ביום העצמאות, אנחנו משולבים באירועים בלונדון, ברחבי בריטניה וגם בדבלין ובבלפסט, והתוכניות משלבות הצדעה לשירים ולאמנים הישראלים באירוויזיון ב־45 השנים האחרונות. החגים הלאומיים, שבהם משולב גם פסטיבל הסרטים SERET, הם שיאה של שנת פעילות ענפה, הכוללת סיבובי מרצים ומסבירנים, אמנים ופעילויות ציוניות”.
תוכל לפרט על הפעילות שלכם בבריטניה?
“הבסיס לפעילות הצ”ע היא הרכב המשלחת שלנו כאן. אנחנו שניים, אנוכי ודימה מבזוס. דימה החל את פעילותו בטרם נוצרה המשלחת ובשנתיים האחרונות קמו 32 אולפנים לעברית של הצ”ע ברחבי הממלכה. בימים אלה, חנכנו אולפן עברית בדבלין ואנחנו מתרחבים לכל הערים שבהם יש קהילות ישראליות. אנו מאמינים שהעברית היא המפתח ועידוד העלייה, החרוט על דגלנו, בנוי על אדני העברית. האולפנים לעידוד עלייה בשיתוף אופק ישראלי מיועדים למבוגרים והם משלימים את פעילות המורים השליחים שלנו, שפועלים בבתי הספר היהודיים. המורים שלנו עוברים הכשרה מיוחדת ומעניקים רוח גבית למסגרות החינוכיות הקיימות בכל הנוגע לישראל, לציונות, ליהדות ולעברית. הרצון שלנו הוא להתרחב ולאפשר לכל בתי הספר גיוס מורים ישראליים באמצעות המחלקה לחינוך של הצ”ע”.
איזה פרויקט מהשנה האחרונה היה הכי משמעותי מבחינתך?
“קשה לדלות מתוך הפעולות הרבות שהיו בשנה שעברה. אך בהחלט ראוי לציין את הפרויקט 100 שנה להולדת חיים הרצוג, שצויין בחודש אוקטובר האחרון. שבוע האירועים הזה חצה גבולות. הוא החל בבלפסט, המשיך בדבלין והסתיים בשרשרת אירועים בלונדון. לאירועים נהרו מנהיגים, חברי פרלמנט, נשיא אירלנד ושר החוץ שלה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, לורדים, ראשי הצ”ע וכל ראשי הקהילה היהודית על ארגוניה והתנועות הציוניות בבריטניה. ההתמקדות בהרצוג העלתה על נס משפחה ציונית מושרשת שמקורה בבריטניה, המשולבת בהנהגה הציונית בישראל על כל רבדיה. סיבובי ההרצאות המגוונים של שחקנים, אמנים, מדענים וראשי צה”ל זכו לתהודה והצלחה עצומה, ואנחנו ממשיכים ביתר שאת”.
מהן התכניות לעתיד?
“מאחר שהצ”ע נטועה היטב בעולם החינוך, העברית והחוויות הציוניות, ועל אף הרושם על פריסה כה נרחבת של נוכחות ופעילות שלנו, אנחנו רק בתחילתו של מסע ארוך. יש עוד מרחב כה עצום של עשייה שנרצה לכסות, יש עוד חלל עצום של חינוך ציוני שנרצה למלא ויש כל כך הרבה קהילות ברחבי הממלכה, המשוועות לשירותים הרבים שאנו מציעים”.
איך אתה רואה את הקשר בין ישראל ויהדות בריטניה בעשור הקרוב?
“אני מאמין שהקשר האמיץ של הקהילה המפוארת הזו עם מדינת ישראל יימשך ויתחזק, שהעלייה לישראל תגבר, אך לא מסיבות אימה ומצוקה אלא מאהבה למדינה ואמונה ציונית יוקדת. אני צופה מאות אולפני עברית פזורים ברחבי הממלכה ועשרות מורים שליחים שלנו, שיעצבו את המסגרת החינוכית־ציונית, שתסלול את הנתיב של הדור הצעיר הביתה, למדינת ישראל”.
