בדרך לאזרחות

תהליך קבלת אזרחות בריטית חקוק בחוק האזרחות British Nationality Act 1981. בימים אלו החוק הזה עומד לפני כמה שינויים. סקירה רחבה תתפרסם בעלונדון.נט עם אישור הפרלמנט. בשונה מחוקי ההגירה, זהו חוק לכל דבר ועניין שאיננו תלוי בחוקי ההגירה. למשל, מותר לצאת ולהיכנס כשבקשת התאזרחות עומדת ותלויה. האיסור על יציאה מהממלכה בזמן שבקשה עומדת ותלויה חל רק על בקשות תחת חוקי ההגירה.

בקשת התאזרחות תלויה בשני דברים עיקריים: 1. מעמד של תושב קבע בממלכה (שניתן לאחר מסלול הגירה של לפחות שלוש שנים תלוי בקטגוריה, ו־12 חודשים או פחות במעמד קבע, תלוי במצב משפחתי.) 2. עמידה בדרישות אופי Good character. שתי הדרישות הללו הן כמובן בנוסף לדרישות הכלליות, כמו ידיעת השפה האנגלית, ידע כללי על הממלכה ותושבות רציפה של חמש או שלוש שנים תלוי במצב המשפחתי.

מי שמחזיק בתושבות קבע יכול לגור בממלכה ללא הגבלה והוא נחשב “חופשי מחוקי ההגירה” Free of immigration control. ההבדל העיקרי הוא שמי שלא מחזיק באזרחות לא יכול להצביע, ברוב המקרים, ובנוסף הוא יכול לאבד את התושבות שלו במקרה של שהייה רצופה מחוץ לממלכה במשך חמש שנים (אם תושבות הקבע התקבלה דרך מעמד אירופאי) או שנתיים (בכל שאר המקרים). בעקבות עבירה פלילית חמורה שבגינה ההום אופיס מתחיל תהליך של גירוש וביטול מעמד, או הכרזה עצמית שהמחזיק לא צריך את המעמד הזה יותר.

מאמרים קשורים

פתרון שתי המדינות זה רק סלוגן: גדעון סער בלונדון

איך שיר נולד

ישראלים בלונדון: הכירו את מנהלת מעבדת בנק הזרע של לונדון

משלחת משפיענים תיפגש עם ישראלים המתגוררים בלונדון

אופי טוב תמיד טוב

דרישת “האופי הטוב” היא אחד הגורמים הנפוצים לסירוב של בקשת התאזרחות. בחוק עצמו הדרישה היא מאד לאקונית, המבקש צריך להיות בעל אופי טוב “of good character”… הגיידנס (הנחיות) בנושא מפרטות מה הוא “אופי טוב”, אך הכתוב נתון לשינויים, לפרשנות ולמרווח פעולה של מקבל ההחלטות. ההנחיות מגדירות בעייתיות באופי במקרה שלמבקש קיים רישום פלילי מעשר השנים האחרונות. בחלק מהמקרים יש להמתין שלוש שנים ובמקרים אחרים גם עשר שנים מתאריך הרישום הפלילי.

במקרה שלא בוצע גירוש בעקבות עבירות חמורות שגררו מאסר ארוך, עבירות אלה ישללו מהמבקש קבלת אזרחות לצמיתות. עבירות מכל סוג שהוא נשקלות במעמד בקשת ההתאזרחות. ההום אופיס שוקל כל עבירה לכשעצמה וגם שוקל את המכלול. למשל, דוחות חנייה ששולמו ללא משפט, לא אמורים להשפיע על הבקשה. לעומת זאת, אם המבקש הוא עבריין חנייה סדרתי שצבר דוחות חנייה רבים, זה יכול להעיד על אדם שלא מציית לחוקי המקום, וייתכן שיסורב תחת דרישת “האופי הטוב”.

שקיפות הכרחית

עוד דרישה תחת ההנחיות היא שהמבקש ישהה באופן חוקי בממלכה בעשר שנים האחרונות. לדוגמא: מבקש שהגיע לממלכה כתייר בשנת 2014 נשאר בממלכה מעבר לחצי השנה המותרת. בשנת 2016 הגיש בקשה כבן־זוג של אירופאי וקיבל מעמד לחמש שנים. בשנת 2021 קיבל מעמד תושב קבע Status Settled, ובשנת 2022 רוצה להגיש בקשה להתאזרחות. במקרה כזה, סביר להניח שהבקשה תסורב מכיוון שהמבקש היה שוהה בלתי חוקי בעשר שנים האחרונות.

כדאי לציין שהחוק עצמו מציין רק שהייה חוקית של חמש שנים. ההום אופיס הכניס את דרישת עשר השנים תחת קטגוריית “האופי הטוב”. גם עניין תשלומי מיסים הוא עילה לסירוב. אם קיים חוב למס הכנסה HMRC שאין הסדר תשלומים לגביו, עניין זה נופל אף הוא תחת דרישת “האופי הטוב”. יש להצהיר על החוב ולצרף לבקשה את הסדר התשלומים שנקבע.

האם לדווח על עבירות? התשובה היא כן! ניתן להתמודד עם העבירה עצמה, להגיש תצהיר, ציטוט פסקי דין, הצדקות והקלות, ולבקש את שיקול הדעת של מקבל ההחלטות. מאד מאד קשה להתמודד עם הסתרת מידע והדבר עלול לגרור סירוב במשך שנים לאחר הגשת הבקשה. כפי שציינתי, בבקשת התאזרחות אין זכות אדם, ולכן סירוב לא יגרור זכות ערעור, אלא בקשה לשקילה נוספת שאם תימצא מוצדקת, לא יגבה עבורה תשלום. אם סורב גם הערר ניתן לבקש Administrative Review. כמו בכל הקטגוריות, גם בקשות להתאזרחות מתעכבות. חשוב להבין שקבלת אזרחות היא לא בקשת הגירה, ניתן לצאת ולהיכנס לממלכה, וגם להמשיך לעבוד ולחיות בממלכה.

אולי תאהבו לקרוא עוד טור של עו״ד אפרת שמש אידלסון על הגירה לאנגליה:

https://alondon.net/new-site/אשרת-הרחבת-חברה-בבריטניה/