ה'שוק התרבותי' – וההתמודדות עמו

קול הישראלים בבריטניה

הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי האחרון של מגזין עלונדון

(06/09/21- 06:00)

מחפשים אירועים ישראליים בלונדון ובבריטניה? פתחו את יומן הקהילה!

(04/09/19- 10:10)
02:10 03/10/04

ה'שוק התרבותי' – וההתמודדות עמו

המעבר כבר מאחוריכם. הבית החדש מסודר, הילדים בבית הספר, ובסה"כ הכל בסדר. לכאורה – אתם מוכנים 'להסתער' על לונדון… אז מה פשר הדכדוך, תחושת הבדידות, וחוסר האונים שתוקפים אתכם מדי פעם? ומדוע יש ימים שכל מה שאתם רוצים לעשות, זה לארוז מזוודה ולחזור הביתה…?

אם תיאור זה מתאים לכם – ברוכים הבאים למועדון \'השוק התרבותי\'! זכרו, אתם לא לבד! למעשה כל מי שמתנסה במעבר בין ארצות – בין אם הוא שליח או סטודנט, מהגר או פליט – נפגש עם התרבות המקומית הזרה לו, וחווה תהליך של הסתגלות ולמידה שיאפשר לו לתפקד ביעילות בעולם החדש שמסביבו. המפגש עם התרבות החדשה, והצורך ללמוד מחדש כישורים בסיסיים של תקשורת והתנהגות – מייצרים את התופעות הפסיכולוגיות המוכרות כתופעת ה\'שוק התרבותי\'.

למרות הקונוטציה השלילית של המושג – חווית השוק התרבותי אינה לגמרי שלילית. למעשה יש בה כמה מרכיבים חיוביים! בנוסף, תוצאת התהליך – המגולמת ביכולת של האדם לתפקד ביעילות בשתי מערכות תרבותיות – נחשבת כאחת המיומנויות המעשירות ביותר שאדם יכול לרכוש!

כיום קיימות שתי תיאוריות פסיכולוגיות מרכזיות המתארות את תהליך ההסתגלות של אנשים במעבר בין תרבויות:

התיאוריה הותיקה יותר של Oberg ( 1960) מתארת את תהליך ההסתגלות הבין-תרבותי כתהליך בן 4 שלבים, שבהם המבקר נע ממצב של זרות וניכור, למצב של השתלבות והשתייכות לחברה החדשה:

שלב \'ירח הדבש\'

שלב זה מאופיין בהתלהבות, אופטימיות והתרוממות רוח. המבקר המסוקרן נהנה לגלות דברים חדשים, ותחושותיו הראשוניות כלפי המעבר מביאות אותו לאידיאליזציה של הארץ החדשה.

השלב הדיכאוני/עוין

בשלב זה המבקר מתחיל לראות את השלילי במקום החדש. הנטייה היא לאמץ תפיסות סטריאוטיפיות כלפי החברה הסובבת, לבקר את התרבות החדשה ואף ללעוג עליה. רבים חווים געגועים הביתה בשלב זה, ונוטים להתכנס בתוך קבוצתם. התחושות המרכזיות הן של זרות, בדידות ועוינות כלפי החברה הזרה, חוסר בטחון וחוסר אונים במצבי מפגש בין-תרבותי, חרדה לגבי העתיד, דיכאון ולעתים כעס על עצם המעבר.

שלב ההתאוששות

שלב זה מסמן את תחילת ההשתלבות של המבקר בחברה הקולטת. הוא מאופיין בתחושת ביטחון לגבי היכולת לתקשר ולהתנהג על פי המצופה, תחושת שליטה במצב, והרגשה כללית טובה הנובעת מכך שהמבקר חש שהוא רכש מיומנות חדשה, והתגבר על השלבים הקשים.

שלב ההסתגלות וההשתלבות

שלב זה מאופיין בתחושת השתייכות והשתלבות, רגיעה ורווחה. מצבי החרדה ברובם נעלמים, תחושת הזרות יורדת, והמבקר חש שהוא מסוגל להשתלב בסביבתו וליהנות מן המיומנויות התרבותיות שרכש.

מרבית התיאוריות המקובלות כיום מבקרות את המודל של Oberg וטוענות כי השלב האחרון – ההשתלבות – לא תמיד מתרחש כפי שתואר לעיל, ויש מהגרים אשר למעשה אינם מגיעים לעולם לשלב זה…

אחת התיאוריות המובילות כיום, שפותחה עי Kim (1989) מתארת את תהליך ההסתגלות כתהליך ספיראלי עולה, הכולל מעגלים של התנסות החוזרים על עצמם שוב ושוב. כל \'מעגל\' כולל שלב של מפגש עם התרבות הזרה. התנסות חיובית במפגש זה מובילה ללמידה חדשה. בעקבות התנסות חיובית המבקר חווה תחושת ביטחון, התלהבות והתרוממות רוח, ואלו מעניקים לו כוחות לעמוד באתגרים הבאים. התנסות שלילית, מובילה למצב רגרסיבי, המתואר כשלב \'ירוד\' ודיכאוני שבו הזר חש חסר אונים, נטול יכולות וחסר בטחון. שלב הלמידה מתחיל במקרה כזה, כאשר המבקר אוסף את כוחותיו על מנת להפוך את ההתנסות השלילית שאותה חווה – לחוויית למידה, וכאשר הוא חש מוכן לעמוד במפגש הבא….

מטבע הדברים, התקופה הראשונה של השהות בחול היא הקשה והתובענית ביותר, שכן היא רוויה בהתנסויות שליליות, הנובעות בעיקר מתקשורת לקויה וחוסר ידע בסיסי על \'איך הדברים עובדים\' במקום החדש. עקב כך, בתקופה זו המבקר חווה את תהליך הלמידה האינטנסיבי ביותר. בנוסף, בשלבים אלו המבקר חווה תחושות של חרדה מפני העתיד, נתק מן הרשת החברתית ובדידות, צער וכאב על הפרידה מן העולם שהשאיר מאחור, וגעגועים אליו.

ואולם, במהלך הזמן, ודרך התקשורת עם העולם שמסביב, המבקר לומד כיצד עליו לתפקד ורוכש את המיומנויות התרבותיות הנדרשות. וכך, בהדרגה, כמות ההתנסויות השליליות הולכת וקטנה, ועוצמתן גם היא הולכת ומתגמדת.

בבסיסה, חווית השוק התרבותי היא חווית למידה. עיקר הקושי הטמון בה – שהיא מתרחשת ממקום של נחיתות מסוימת, זרות וניכור. הלמידה החדשה מחייבת שינוי בהרגלים הטבועים עמוק באדם ובתרבות שבה הוא גדל, והיא מבטלת במידה מסוימת ידע או יכולות שיש לאדם – שהם בחזקת הכלים הבסיסיים ביותר של החיים (למשל כללי תקשורת והתנהגות). מי שנכון להיפתח וללמוד על התרבות שמסביבו חווה את הקשיים במידה פחותה יותר. כאמור, כתוצאה מן התהליך המבקר רוכש מיומנות המתוארת כ\'גמישות מחשבתית\' המאפשרת לו לתפקד ביעילות בשתי מערכות תרבותיות ולמעשה הוא מעשיר את רפרטואר ההתנהגויות שלו כמעט בכל תחום של החיים.

ההתמודדות עם ה\'שוק התרבותי\':

ניתן להקל על השלבים הקשים באופנים הבאים:

1. זכור שהקשיים הנם חלק מתהליך הלמידה – והם זמניים וחולפים מעצמם.

2. כדאי להתחלק בחוויות הקשות עם אנשים שחוו תהליך דומה (ישראלים או זרים אחרים) – ברגעים הקשים יש הקלה מסוימת בידיעה שאינך לבד!

3. זכור את ההישגים שהיו לך – ולא רק את הכישלונות!

4. למד וחקור את התרבות שמסביבך. תוכל להסתייע באמצעי התקשורת (טלוויזיה, רדיו, עיתונים), בספרי לימוד, וכמובן באמצעות צפייה במתרחש בכל מצב.

5. והחשוב ביותר: למד את השפה המקומית! השפה היא המפתח לתרבות ועם למידת השפה – תרכוש גם הרגלים תרבותיים חיוניים.

6. אל תתבייש לפנות לעזרה! בכל מצב של קושי ומצוקה – הנך מוזמן לפנות לכותבי המאמרים, ונשמח לסייע בכל דרך!

—————————————————————————————

דפי המידע הינם יוזמה משותפת של ארגון הגג של יהדות בריטניה ועלנודון.נט.

© כל הזכויות שמורות

מצאתם טעות?
תגיות :
יכול לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *