הקונסול הכללי אחראי בין השאר על הקשר בין אזרחים ישראלים ובין הגורמים הרשמיים של מדינת ישראל ובמיוחד בעת אסון. סימה דובדבני, קונסול ישראל בבריטניה, מספרת לנו על הסיוע שמעניקה הקונסוליה, ועל פעולות ההסברה והמודעות שיוזמת השגרירות. בתפקידה הקודם היא היתה מנהלת המחלקה לישראלים בחו״ל, ולמרות שליוותה מאות אירועים קשים, שום דבר לא הכין אותה להתמודדות עם אסון נוראי בסדר גודל כזה. “ב־7 באוקטובר התעוררנו לתוך האסון הגדול שפקד את מדינת ישראל. במדינת ישראל הוכרז מצב מלחמה, ולאור זאת נפתח מיד חפ”ק בשגרירות והצוות של המחלקה הקונסולרית התמקד במתן סיוע/מענה לישראלים השוהים בממלכה. כיוון שבוטלו כל הטיסות לישראל והיו הרבה ישראלים שביקשו לחזור לארץ ולהתייצב, עבדנו מול חברת אל על בניסיון לתת מענה לכל מי שביקש לחזור לארץ, כשבשלב הראשון ניתנה עדיפות לאנשי מילואים שקיבלו צו 8”, היא מסבירה.
חפ״ק קונסולרי בבית
“למחרת פתחנו גם חפ”ק קונסולרי אצלי בבית עם טלפון חירום פעיל. סייענו בהטסה של אזרחים ישראלים, לא רק מלונדון – אלא גם מיעדים אחרים כמו אסיה ודרום אמריקה, שהטיסות שלהם בוטלו והם הצליחו להגיע לכאן במטרה להמשיך לישראל. טיפלנו בעשרות פניות כל יום, ביניהם משפחות וצעירים שנזקקו לסיוע במציאת מקום מגורים עד שימצא להם מקום באחת הטיסות לארץ. בנוסף, ויחד עם גורמים נוספים בקהילה הישראלית, נרתמנו לסייע למשפחות שהגיעו מישראל, חלקן מהעוטף וחלקן מצפון הארץ, ריכזנו רשימות, בדקנו ותיאמנו משפחות מארחות.”
חלק גדול מהעבודה שלה הוא ללוות משפחות שנפגעו מהאסון ב־7 באוקטובר ומעבר, כמו ליווי משפחות החטופים, הנרצחים וחללי צה”ל. “פגשנו את משפחתו של החייל שנהרג, נתנאל יאנג הי”ד, שהוריו הבריטים החליטו לעשות עלייה. התרגשנו מאוד להעניק להם את אשרת העלייה. אנחנו תומכים ונמצאים בקשר עם משפחתו של ג’ק מארלו ז”ל שעבד כמאבטח במסיבה ברעים ונרצח. גם משפחת שרעבי שספגה אסון כבד; האם ליאן והבנות נרצחו באכזריות, בעלה של ליאן, יוסי, ואחיו אילן נחטפו, הוריה של ליאן גרים בווילס ואנו בקשר איתם ומסייעים להם ככל שנדרש. כנ”ל גם לאביהן של הנרצחות ליאל חצרוני וינאי חצרוני שגר בלונדון. אנו בקשר עם דודתה של אביגיל הילדה המתוקה שנחטפה, אשר איבדה באסון גם את אחותה ואת גיסה. לצערנו ישנן עוד משפחות שנפגעו מהאסון, קצרה היריעה מלהכיל.”
הלב בישראל
אנו משוחחות, והאירועים לצערנו עדיין ממשיכים. “לכל עובדי הקונסוליה יש משפחות בארץ, לחלקם ילדים ובני משפחה מגויסים ומשתתפים בלחימה ברצועת עזה”, היא אומרת. “הלב שלנו בישראל וההתמודדות לא פשוטה, אבל אנחנו פה כדי לעשות את הכי טוב למען האזרחים בכלל, ולמען המשפחות שנפגעו באסון בפרט”.
לאורך המלחמה קיימה השגרירות אינספור פעילויות ואירועים הסברתיים ותקשורתיים: עשרות פעולות מדיניות כמו פגישות ותדרוכים רבים של שרים בכירים בממשלה והן במפלגת הלייבור, פגישות ותדרוכים בפרלמנט ובבית הלורדים, ראיונות רבים בכל כלי התקשורת המרכזיים, ניהול משלחות של משפחות החטופים שכללו הופעות תקשורתיות, מפגשים עם בכירים במערכת הפוליטית הבריטית, שרי קבינט ונציגי מפלגת הלייבור, מפגשים בפרלמנט הבריטי ומול משפיענים בריטים. “את נושא החטופים העליתי גם בפורום הקונסולים שמתקיים אחת לרבעון. בפורום האחרון במקרה גם הייתה האחראית על משפחות שחוו אירועי טרור פה באנגליה. העליתי את הנושא בפני כ־60 קונסולים זרים וזה הפך לנושא מרכזי בכינוס”, היא מספרת.
נלחמים על התודעה
השגרירות ארגנה מספר הקרנות של סרט הזוועות לאנשי מפתח בציבור הבריטי, לעיתונאים, למשפיענים ולחברי פרלמנט. השגרירות קידמה ויזמה מיצגים מקוריים בנושא קמפיין השבת החטופים כדי להשאיר את הנושא בתודעה הבריטית, כגון הפרחת בלונים בגשר המצודה, מיצג יום הולדת לאמילי הנד ורבים נוספים.
הלב שלנו בישראל וההתמודדות לא פשוטה, אבל אנחנו פה כדי לעשות את הכי טוב למען האזרחים בכלל, ולמען המשפחות שנפגעו באסון בפרט
בנוסף השגרירות ארגנה בסיוע הקהילה שתי עצרות ענק, האחת בעד שחרור החטופים והשנייה נגד אנטישמיות, בהם השתתפו עשרות אלפי אנשים מרחבי בריטניה.
כדי להמחיש לציבור הבריטי את המציאות הישראלית, השגרירות הפיקה סרטון שהפך לוויראלי עם מיליוני צפיות שממחיש מה היה קורה אם המתקפה של ה־7 באוקטובר היתה מתרחשת בלונדון (ששותף גם ידי בוריס ג’ונסון ראש הממשלה הבריטי לשעבר).
“אנחנו ממשיכים לפעול, ויש תוכניות לאירועים נוספים, כולל מול ארגוני הנשים”, היא מבטיחה.