במחצית הראשונה הורחק שוערה של ארסנל בכרטיס אדום לאחר שהכשיל שחקן ברצלונה על גבול רחבת 16 המטרים. בדקה ה-37 נגח סול קמפבל לעבר השער של ברצלונה, וקבע את התוצאה 1:0 לארסנל. למרות הפיגור במספר השחקנים, הובילה ארסנל ברוב המשחק בהפרש של שער. סמואל אטו הצליח לשנות את המומנטום בגמר ליגת האלופות. השחקן כבש את שער השיוויון לברצלונה, ובליטי הבקיע בדקה ה-81 את שערה השני של ברצלונה, 2:1 ובכך הבטיח את הניצחון והאליפות לטובת הקבוצה הקטאלונית.
קרב בין מאמנים
מעבר לקרב בין אנגליה לקטלוניה, בין תיירי הנרי לרונאלדיניו, ובין ערוץ 5 ל-5 פלוס, הגמר אמש היה מפגש מסקרן בין שני מאמנים שמגלמים שתי קונספציות שונות של כדורגל ודרך שונה בתכלית שעברו כדי להגיע למעמדם. למעשה, הדבר היחיד שמשותף להם כיום, הוא הניסיון להנמיך פרופיל – ולנצח.
בספטמבר 1996 הצטרף המאמן הצרפתי הלא ממש מוכר, ארסן ונגר, למועדון הכדורגל של ארסנל. השנה הראשונה שלו הייתה בעיקר שנה של היכרות הדדית עם התרבות האנגלית. העיתונות הבריטית בחנה אותו כמו היה זה חייזר בעל תווי פנים מוזרים ומבטא מוזר לא פחות, שבא משום מה למולדת הכדורגל המודרני מתוך יומרה תמוהה להוביל מועדון פאר לונדוני לעדנה מחודשת. באופן מוזר ומרשים למדי – ונגר הצליח במשימה. ונגר הביא במהלך כהונתו שלושה תארי אליפות ושלושה גביעים למועדון, ושיקם את היוקרה של התותחנים הלונדונים לאחר שנים לא קלות. עם זאת, נותרה עצם אחת אשר תקועה היטב בגרון ומסרבת להרפות – רצף של כישלונות במפעלים האירופאים. השנה, בניגוד, למפחי-הנפש המקובלים, ארסנל העפילה לגמר האירופאי, וצפתה בנחת ביריבותיה לאי הבריטי מודחות בזו אחר זו.
בזמן שונגר חתם על חוזה האימון בארסנל, שחקן הולנדי פופולארי בשם פרנק רייקארד הודיע על תליית הנעליים אחרי קריירה פורה ועתירת תארים עם איאקס אמסטרדם ומילאן. כמו שחקנים גדולים שפורשים ממשחק פעיל אבל לא ממש מסוגלים להתנתק מהקשר הרגשי לאצטדיוני הכדורגל, רייקארד מיהר לבצע קורסי הכשרה, ומתוקף מעמדו הסמי-פולחני בהולנד, קיבל את משרת עוזר המאמן של נבחרת הולנד. עקב צירוף נסיבות מורכב הוא קיבל את מינוי הנבחרת כבר ב-1998 והוליך את הנבחרת לחצי גמר אליפות אירופה.
אחרי שנתיים בספרטה רוטרדם ההולנדית, הופתע עולם הכדורגל כשקבוצת הפאר מקטלוניה, ברצלונה, הודיעה ב-2003 על מינויו של רייקארד כמאמנה הראשי. העונה הראשונה הייתה טראומטית למדי – כדורגל גרוע, אפס הישגים, חוסר החלטיות והרבה נשיפות עצבניות ביציעים. ככל שחלפה העונה רבו הקולות שקראו למנהלי ברסה לרדת מהעץ – כלומר, לפטר את רייקארד, ולתת לו להתקדם בקריירת האימון שלו באופן הדרגתי ומחושב. שיתחיל קודם מהפועל כפר-סבא. אחר-כך נדבר.
הנהלת ברצלונה בחרה לתת לו קרדיט ויצאה מנצחת: את שתי העונות הבאות ברצלונה סיימה כאלופת ספרד, כאשר את הדובדבן היא מביאה הערב, עם הופעה בגמר ליגת האלופות. מרבית הפרשנים סבורים שארסנל לא תוכל לעצור את שיטת המשחק של רייקארד ואת היכולת של רונאלדיניו. ומה רייקארד עצמו אומר לקראת המשחק? זו תהיה טעות מצדנו לחשוב שאנו פייבוריטים. ארסנל מגיעים לגמר בכושר מצויין, והם משחקים בתיאום קבוצתי מעולה.
גם ונגר, כהרגלו, מעדיף לשמור על ענווה מקסימלית בטרם הוא עולה לכר הדשא: אם נתן הופעה עם מקסימום מיצוי של היכולות שלנו, נוכל לנצח. אבל ברצלונה היא בהחלט הקבוצה הטובה ביותר שאנו מתמודדים איתה השנה באירופה.
עבור אוהדי הכדורגל האובייקטיבים, הגמר השנה היה מפגש בין שתי קבוצות אשר אינן גוררות אנטגוניזם כמו עמיתותיהן (ריאל מדריד, צלסי או מנצסטר יונייטד). בניצחונה של ברצלונה אמש, לפחות אירופה תרווה נחת מכך שהתואר יגיע למאמן שאכן ראוי לזכייה.
