בית חב”ד, קישינב, מולדובה – מוצ”ש, תשעה באפריל, תשע בערב, 45 יום למלחמת אוקראינה ורוסיה. מסביב לשולחן יושבים עמליה, איילה, דימה, לובה, טטיאנה, רומן, הרב זושה אבלסקי, רבה הראשי של מולדובה, אייל לנדאו והרב מנדי. הראיון התבצע בשיחת וידאו בווטסאפ.
הסיפור של איילה
איילה ובתה בת השמונה, שמוצאן מקייב, הגיעו מאנטבקה למולדובה לבית חב”ד, לפני כחודש. הן נעזרו בארגון של הרב משה ראובן אסמן שהינו שליח חב״ד בקייב, ורבה הראשי של יהדות אוקראינה, המונה כ־ 300,000 איש. בית הכנסת של הרב אסמן ממוקם במרכז קייב.
מתחילת המלחמה, כל אדם שהגיע לבית הכנסת בקייב או לאנטבקה, בכוונה להימלט מאוקראינה – הארגון דאג להוציאו. מתחילת המלחמה הארגון סייע במילוט כ- 15,000 איש ילדים, נשים וגברים מגיל 60 ומעלה.
ביקשתי מאיילה שתספר לי על עצמה ועל משפחתה. ביקשתי שתתאר את החוויות ואת התלאות שחוו: היא, בתה עמליה ואמה, מתחילת המלחמה. איילה קורזנקו, בת ה־ 33 שהיא במקצועה מתורגמנית, מספרת שבעבר גרה בישראל והייתה נשואה לישראלי בשם נתיב זהרי. הם התגוררו בחדרה ושם נולדה בתם עמליה. הנישואים לא צלחו ואיילה ועמליה חזרו לאוקראינה, לקייב, לפני כארבע שנים. עמליה הלכה לבית הספר של חב״ד, “תרי״ג מצוות” באנטבקה!
“באמצעות שידוך של חברה מירושלים”, מספרת איילה, “היכרתי את הארוס שלי מנחם מנדל זוין, חב”דניק מניו־יורק. במשך חודשים שוחחנו בווטסאפ. בגלל הקורונה ולאחר עיכובים, נערכה בקייב, בי”ז כסלו, 20 בנובמבר 2021, מסיבת האירוסין. החתונה נקבעה ויועדה לה’ אדר, שמונה במרץ השנה, שזה יום ההולדת שלי, ולאחריה היינו אמורים לעבור ביחד עם אימא שלי לגור בניו־יורק בבית של מנחם מנדל אבל המלחמה שיבשה את התוכנית”.
“עם תחילת המלחמה”, מסבירה איילה, “היינו יומיים במרחב מוגן ליד מקום המגורים שלנו עם עוד כ־ 50 איש”. היא נשארה עם בתה ועם אימה בקייב, ולשמע קולות הנפץ התלבטה מה לעשות. האם לברוח או להישאר. בהתייעצות עם בן זוגה ועם הרב אסמן, הוחלט שהיא תימלט עם בתה ועם האם באמצעות מונית. הן נמלטו עם מעט חפצים שיכלו לשאת. הנסיעה מקייב לאנטבקה, שבימים כתיקונם אורכת כ־ 30 דקות, נמשכה שלוש שעות, מורטות עצבים, כאשר ברקע נשמעים קולות ירי והתפוצצויות. בכל מספר קילומטרים נתקלו במחסומים של הצבא האוקראיני, לשם חיפושי נשק. עמליה ששמרה על איפוק מראשית המלחמה פרצה לפתע בבכי תוך שהיא נזכרת בצעצועים שהשאירה מאחור.
כאשר הגיעו לאנטבקה, קיבל את פניהן הרב אסמן, ושיכן אותם ביחידת מגורים. הכפר אנטבקה הוקם לפני כשמונה שנים ויועד לאוכלוסייה בת 400 תושבים, עבור פליטים יהודים שהגיעו ממזרח אוקראינה, עם בית כנסת, בית ספר ובית הארחה ל- 100 איש בערך. לאחר יומיים, יצאה מאנטבקה, שיירה מאובטחת על ידי הצבא האוקראיני של כ- 10 אוטובוסים. לאחר 48 שעות הגיעו לבית חב”ד בקישינב (מולדובה) והתקבלו בחום ואהבה.
הסיפור של טטיאנה
לאחר מכן ראיינתי את טטיאנה. היא סיפרה כי היא ובן זוגה, ביחד עם זוג חברים, דימה ולובה, הגיעו ממיקולאייב, שבה 20,000 יהודים, בקרבת אודסה. טטיאנה סיפרה כי בתם עלתה לארץ לפני כ־ 20 שנה, והיא ומשפחתה מתגוררים ברמת גן. שני הזוגות סיימו את תהליך העלייה לארץ באמצעות הסוכנות, ועתידים להגיע בפסח לארץ.
הרב הראשי של קישינב, הרב זושא אבלסקי, סיפר בראיון, שמתחילת המלחמה הגיעו מידי יום לבית חב”ד מאות פליטים. חלקם שוכנו בבתי מלון ובבתי הארחה בפרברי מולדובה, והאחרים ליד בית חב”ד. חב”ד קישינב דאג לאותם פליטים למזון. “אף על פי שבית הכנסת בשיפוצים”, אמר “הצלחנו לעמוד במשימות”.
אייל לנדאו, נכדו של חיים ליפובצקי, יליד אודסה, הינו איש עסקים ישראלי המתגורר בלונדון, בעל סוכנות הנדל”ן קינגסלי’ס. אייל קשור ותומך זה שנים רבות בסניפי חב”ד במקומות שונים. הוא מספר בראיון, שהכיר את רבה הראשי של אוקראינה מזה עשר שנים. לפני שמונה שנים, עם הפלישה הרוסית למזרח אוקראינה, מנתה הקהילה היהודית שם כ־ 20,000 יהודים. בעקבות הפלישה רובם נמלטו לקייב וחלקם הגדול פנה לעזרה לבית הכנסת הגדול של בית חב”ד. הרב אסמן שיכן אותם זמנית בבית קיט בעיירה שפולה, מרחק שעתיים נסיעה מקייב. אייל ותורמים אחרים התגייסו כדי להתאים את המבנים לתנאי חורף (בין מינוס 30 ל־ 40 מעלות צלסיוס). לאחר מכן, הוקם היישוב אנטבקה כיישוב קבע (כמוזכר לעיל).
מאז תחילת המלחמה, לפני כ־ 45 יום, הוציא הארגון של הרב אסמן כ- 15,000 איש. האוטובוסים מלווים באבטחה כבדה של משטרה ושל הצבא האוקראיני, בניסיון למנוע תקיפה על האוטובוסים, כפי שקרה לרומן ברודסקי ז”ל בן 42 שנורה בשוגג על ידי חיילים אוקראינים. רומן היה חלק מקבוצה של שמונה ישראלים שנעו מקייב לאנטבקה. בשלב מסויים, החליטו על שינוי בנתיב ההימלטות ונסעו ישירות לגבול. הם זוהו בטעות כשכירי חרב צ’צ’נים ונורו, כאמור, בידי חיילים אוקראינים.
אייל נמצא כבר שלושה שבועות במולדובה ובאוקראינה ונחשף לכל הארגונים והיחידים שהתפנו מעיסוקיהם כדי לסייע לפליטים הנמלטים באלפיהם מן התופת, ומממשים את האמרה: “כל ישראל ערבים זה לזה”. בפעילות נתרמו ונרכשו מיטות לחדרי ניתוח לבית החולים הגדול בקייב ממפעל סביון.
הפעילות המבורכת של הרב אסמן עלתה עד כה כשני מיליון דולר. מתוכם גוייסו בישראל חצי מיליון דולרים ועוד 400,000 דולרים מגופים פרטיים. כדי להשלים את החסר הם פתחו במבצע גיוס “מלב אל לב”. www.charityextra.com/levelev
* שרון כהן היא הבעלים של ירחון Travel Magazine.
תרגום: דלית בן נון ואורית אייל פייביש
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על פעילות למען הקהילה של אייל לנדאו:
https://alondon.net/new-site/בודד-במערכה/
