נועם נולד והתחנך בקיבוץ כברי. ללונדון הוא הגיע אחרי שירות של 28 שנה בצה״ל בחיל אוויר “רציתי להמשיך לתרום וחיפשתי הזדמנות לשנות אווירה, שפה, מקום. הגעתי לשליחות עם אשתי, קרן, שהיא מורה וגננת בשיטת מוטסורי ועם שני ילדיי”, הוא מסביר. למי שלא יודע – ההסתדרות הציונית העולמית הוא גוף שהוקם עי הרצל ב1897 ומטרתו לחזק את הקשר בין היהודים בישראל ובעולם לבין מדינת ישראל והציונות.
ספר לנו על ההחלטה להפעיל מחדש את בית הספר הישראלי. דורות שלמים של ילדי ישראלים עברו דרכו…
“לקחנו חסות לאחרונה על ביה”ס הישראלי, הסאנדיי סקול הידוע ונפתח במקומו בית חינוך חדש המיועד בעיקר לבני ישראלים שחיים בלונדון.
בית הספר הישראלי שפעל במשך 40 שנה בלונדון תחת השם “Israeli Sunday School” – ושלימד עברית ותרבות ישראל בימי ראשון, נוהל ב-22 השנים האחרונות ע״י תלמה קינן, שעשתה ממנו ממש מפעל חייםֿ, וחינך פה דורות של בני ישראלים ויהודים על אהבת ישראל והשפה העברית.
בגלל הקורונה בית הספר נסגר, ואנחנו לקחנו אותו תחת חסותינו ופותחים אותו מחדש ב-9 בינואר. המטרה שלנו לשמר את המורשת עם עדכונים מסויימים ועם שם חדש, ״בית העם – בית חינוך ישראלי״.
מדוע שיניתם את השם?
״בית העם״ זה שם שמאגד מגוון תכניות שמטרתן לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות לישראל. למשל, “בית העם סרטים”, “בית העם ספרות” ועוד. בית הספר החדש יהיה תחת אותה מטריה והרעיון הוא לעודד ולפתח בתי ספר כאלה בקהילות ישראליות נוספות בעולם.
מעבר ללימוד השפה העברית והחיבור לישראל, ניתן לדעתי לחזק את החיבור בין הקהילה היהודית לקהילה הישראלית, יש פה קהילה יהודית גדולה והמון ישראלים, אבל החיבור לא תמיד קל כי יש הרבה הבדלים תרבותיים. אני חושב שאם נצליח לחזק את הקשר הזה כולם ירוויחו”.
למה לדעתך הקשר של יהודי העולם והישראלים שחיים בעולם למדינת ישראל חשוב כל כך?
“הקשר והזיקה של כלל יהודי העולם, כולל ישראלים שחיים בעולם חשוב בעיניי משתי סיבות עיקריות, האחת מוסרית והשנייה פרקטית. המוסרית – יש המון מדינות נוצריות, מוסלמיות וכדומה, אבל יש רק מדינה אחת ליהודים, מדינה שהיא ״תעודת הביטוח״ של עם ישראל, ולכן אני מאמין שכל יהודי ולא משנה היכן נולד, היכן גדל והיכן חי, צריך להיות מחובר בצורה כזו או אחרת למדינת ישראל.
הפרקטית – מדינת ישראל היא מדינה קטנה מאוד עם המון אתגרים, כלכליים, מדיניים, חברתיים וביטחוניים, ואני מאמין שיהודים וישראלים שחיים בתפוצות, במידה ויהיו מחוברים לישראל, יוכלו לסייע למדינה בהתמודדות עם אתגרים אלו במקומות בהם חיים ובתחומים בהם עוסקים בכלכלה, במדע, ביחסי חוץ ועוד.
מהם התחומים בהם אתם מתמקדים?
“תחום מרכזי וחשוב שבו אנו ממוקדים הוא להגיע לצעירים. אני חושב שהעתיד של העם היהודי הוא באוכלוסיה הצעירה, ומכל מיני סיבות ומורכבויות החיבור לישראל בקרב הדור הצעיר לא מספיק חזק. ישנם צעירים בריטים רבים שעל אף שסיימו בית ספר יהודי, היכרותם עם מדינת ישראל והתרבות הישראלית מוגבלת. מעבר לסכסוך הישראלי פלסטיני שתופס נפח מאוד מרכזיֿ, יש מקום לדבר גם על צדדים אחרים של ישראל כגון אוכל, תרבות, כלכלה ועוד הרבה דברים טובים שיש למדינת ישראל להציע.
הבסיס להגיע לצעירים הוא להתחיל בבתי הספר. ישנם 120 בתי ספר יהודים באנגליה, אבל לא בכולם ישראל או הציונות נמצאים במקום מרכזי מספיק ואת זה אנחנו רוצים לשנות.
מעבר לתכניות שאנו מתכוונים להביא לבתי הספר ולתנועות הנוער, אנו פועלים בעוד מספר תחומים: אנו מפעילים אולפני לימוד עברית. בארבע שנים האחרונות הגענו לכ- 25 אולפנים הפועלים בכל רחבי בריטניה ובתקופת הקורונה אפילו הצלחנו להתרחב בזכות המעבר לאונליין”.
איזה תוכניות נוספות של הצ”ע אתה מייעד לבריטניה?
“התוכנית השלישית הייתה אמורה כבר להתחיל, אך עקב מיעוט משתתפים דחינו את פתיחתה. מדובר בתוכנית שנקראת ״מתחברות״ ומיועדת לבנות מצווה תוך מתן דגש לחיבור הרב-דורי. התכנית בנויה על מפגשים של אמהות ובנות יחדֿ, שמספקים הזדמנות להכיר את המסורת המשפחתית, הישראלית, היהודית והנשית תוך חיזוק הקשר בין אם ובת. בחלק מהתוכנית אפילו הסבתות מוזמנות לספר לבנות איך היה כשהן היו בגיל בת המצווה.
כשהבת שלנו הגיעה לבת מצווה עשינו תוכנית כזאת, מפגש עם הסבתות, התנדבות בקהילה ומפגש אבות שבו יצאנו יומיים למדבר לטיול אוהלים.
בתוכנית הזאת, שתתקיים בלונדון, הדגש המרכזי הוא על הקשר בין בת לאמא ועל החיבור לישראל. זו תוכנית ישראלית במהותה הכוללת בין היתר מפגש אחד עם רבה רפורמית שעוסק בחיבור למסורת היהודית, ויש גם מפגשים שהם מפגשי בחירה, כך שמישהי שרוצה לעלות לתורה תוכל לעשות זאת במסגרת התוכנית.
אני חושב שזאת תוכנית מאוד מיוחדת ומקווה שנצליח לצאת איתה לדרך בקרוב.
לפרטים והרשמה לבית הספר הישראלי, בית העם: Wzo.beit.haam@gmail.com
