ככאשר עוברים לארץ אחרת, הרבה דברים שרגילים להם פועלים בצורה שונה. בית המשפט הוא אחד מהם. אף אחד לא רוצה להגיע לשם, אבל לפעמים אין ברירה ובמקרים כאלה טוב לדעת מה יקרה ואיך להתנהג, כפי שגילה מ.
מ הגיע אליי לאחר שקיבל בדואר הודעה על דיון שעומד להתקיים בנושא מזונות שתבעה אשתו. הוא ממש לא היה מעוניין לנהל הליכים בבית המשפט ושאל אותי מה אפשר לעשות בנידון ומה יקרה.
הסברתי לו שכאשר נפתחה תביעה יש צורך להגיע לדיון ולהתגונן. מלבד מקרים חריגים, בית המשפט באנגליה אינו מאפשר דחייה של דיון והצדדים עצמם מחויבים להתייצב, וזה לא מספיק שרק עורך הדין יתייצב. אם בית המשפט חושב שיש צורך בדיון נוסף, ניתן אז לבקש מהשופט להתחשב בהגבלות זמן במהלך קביעת הדיון, לדוגמה, שלא יקבע דיון בדיוק באותו יום שעוברים ניתוח.
הדיון מתקיים בדלתיים סגורות וחלק גדול ממנו הוא משא ומתן, כאשר השופט פועל כמגשר מצד אחד ומפעיל לחץ להתפשר מצד שני. חשוב לזכור שאין חובה להתפשר בשום רגע. לפעמים כאשר החוק עומד לטובתך עדיף לנהל את הדיון. אולם גם חשוב לדעת שצריך לעשות את זה במשנה זהירות, מכיוון שבית המשפט יכול לפסוק הוצאות לצד השני בגין יצירת דיון שלא היה אמור להתקיים.
משא ומתן הוא הדרך הטובה ביותר לסיום הליכים ויכול להתנהל עד מסדרונות בית המשפט גם אם נפתחה תביעה. בדיוק בנקודה זו חשוב שיהיה עורך דין משום שהוא או היא יכולים להעריך האם ההצעה שהוגשה היא יותר ממה שאדם היה מקבל אם היה מנהל דיון או לא.
מ שאל אותי אם אשתו יכולה לקבל הוצאות במקרה שהעניין הסתיים בהסכמה (כתוצאה של משא ומתן) במהלך יום הדיונים או לא. התשובה היא: בדרך כלל לא. הוצאות נפסקות לצד שהתנהג בצורה בלתי הגיונית וגרם שלא לצורך להוצאות הצד השני. מכיוון שבית המשפט נועד להחליט בין צדדים שלא יכולים להסכים על נושא מסוים, הסכמה תראה לשופט כניסיון לקיים דברים באופן הגיוני. אולם הסברתי למ שיש באנגליה אפשרות לבקש צו מימון עלויות משפטיות (Legal funding order) – זהו צו שבו צד אחד מבקש שהצד השני יממן את הוצאות שכר הטרחה של עורך דינו לניהול הליכים עתידיים. צו זה הוא שונה מהחלטה על הוצאות מפני ששני הקריטריונים למתן הצו הם: הצורך בו והאפשרות של הצד השני לממן את העלויות.
במקרה של מ, הגענו להסכמה בנושא המזונות לאחר יום ארוך של משא ומתן במסדרונות בית המשפט ולאחר שהשופט הסביר לעורך דינה של אשתו למה כדאי ללקוחתו להתפשר. המקרה של מ מדגים עד כמה חשוב לערב עורך דין שייתן הערכה למצב שעלול להגיע לבית המשפט וינהל את הדיון כך שההסכמה תהיה לטובתכם.
* שלומית גלזר היא בעלת רישיון עריכת דין בישראל (החל מ?2003) ובאנגליה (החל מ?2008). היא התמחתה בדיני משפחה ובתיקי גירושים וילדים. משרדה, Glaser Jones Law, הוקם ב?2013 בשיתוף עם בעלה, פרופ? טים ג?ונס, שצבר ניסיון של למעלה מ?30 שנה בתחום המשפט האנגלי. המשרד מורשה ומוסדר על ידי רשות הרגולטורית של עורכי הדין באנגליה ובוויילס (SRA).
Glaser Jones Law
Shlomit Glaser
Pavilion
96 Kensington High Street, W8 4SG
(by the Israeli Embassy)
020-7993-7173
07875-337-350
* אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי.
* כתבה שיווקית
