תארו לכם חולה כרוני מורכב – סובל מסוכרת, יתר לחץ דם, מחלת ריאות חסימתית (COPD), חווה בעבר שני אירועי שבץ מוחי ולאחרונה התגלה בגופו סרטן כליה (RCC) – והוא מגיע עם אוסף תלונות וסימפטומים לחדר מיון במרכז רפואי ממוצע. כמובן, כל חולה כזה מגיע עם כמות מידע עצומה – רשימות אבחנות ותרופות (חלקן לא עדכניות כבר), בדיקות מעבדה מהעבר וההווה, דימות לסוגיה (MRI, CT, X-ray, US), בדיקות פולשניות, פרוצדורות למיניהן (כדוגמת צנתור לב/מוח), תרשימי א.ק.ג (ECG) וכמובן מדדים גופניים שנלקחים בדרך ובחדר המיון. וכנגד כל “צונאמי” המידע הזה עומד רופא, לא תמיד מומחה או ללא ניסיון רב, אשר צריך לקבל החלטה על מה ואיך מטפלים, ואיך מייצבים ומתמרנים את הספינה הזו שנקראת “החולה המורכב” למצב יציב.
כבר היום נרתמים לשירותם של אותם רופאים כלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), המאפשרים לו להתמודד עם אוקיינוס המידע הרפואי, להעלות במהירות רבה מספר סיבות לכאורה להתדרדרות במצבו, לתקף אותן ולייצר תכנית טיפול בזמן מהיר.
לדברי ד”ר רפאל ברכאן, סגן נשיא לחדשנות, יזמות ובינלאומיות ב-HIT (Holon Institute of Technology), תרחיש זה אינו דמיוני והוא קרוב מאי פעם, הודות למהפכת ה-AI ברפואה. למעשה, הפקולטה אותה ייסד ד”ר ברכאן ב-HIT – טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה – כבר מפתחת הלכה למעשה כלים טכנולוגיים רפואיים מבוססי AI בשיתוף עם ארגונים רפואיים מובילים בישראל, דוגמת שיבא תל השומר, איכילוב, שירותי בריאות כללית ועוד. הכלים הטכנולוגיים המפותחים עונים על צרכים אמיתיים העולים מהשטח הקליני, כאלה שטרם נמצאו להם פתרונות (או שהפתרונות הקיימים אינם מספקים), ומכאן הייחודיות והצורך העז לפתח תחום זה.
הפתרונות המפותחים אמורים לספק מעטפת שלמה של מענה מבוסס טכנולוגיה בעולם הרפואה, החל מניטור ואיתור מחלות בשלבים מוקדמים ביותר, תוך ניתוח הדאטה הרב הנאסף, דרך העברת המלצות רפואיות, מבוססות בינה מלאכותית יוצרת ושיתוף ידע אנושי-רפואי, וכלה במעקב רציף בבית המטופל. באופן זה הבינה המלאכותית הופכת להיות Co-Pilot עבור הרופא המטפל בתהליך קבלת החלטות לגבי הטיפול הנדרש, על בסיס נתונים מדידים ומהימנים בתיק הרפואי של המטופל ובתמיכת עזרים מותאמים אישית למטופל (חיישנים ואפליקציות). הפיתוח נעשה תוך כדי מחקר יישומי ב-HIT על ידי מגוון מומחים מדיסציפלינות שונות, המרוכזים כולם בסביבה אחת ולמטרה אחת: מהנדסים, מומחי AI, מדעני נתונים, מעצבים, קלינאים (רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, דיאטנים ועוד) וכמובן מטופלים, המתקפים כל העת את שלבי הפיתוח.
תכנית מותאמת לכל תלמיד
“HIT הוקם בשנת 1969” מספר פרופ‘ אדוארד יעקובוב, נשיא HIT. “מאז הוא התפתח וגדל, והיום לומדים בו כ־6,000 סטודנטים בפקולטות השונות: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעים, עיצוב, הנדסת תעשיה וניהול טכנולוגיה, טכנולוגיות למידה, טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה ומדעי הנתונים. הדבר הייחודי ב-HIT עבור הסטודנטים, החוקרים, התעשייה והעולם כולו, היא הפקולטה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה, לה אנו צופים עתיד מזהיר, ובה מושקעים ויושקעו משאבים גדולים מאוד נוכח הצורך הגדול לשלב טכנולוגיה בעולם הרפואה באופן יעיל ומיטבי. מעבר למחקר ופיתוח פורצי דרך הנעשים בפקולטה זו, היא מכשירה את הדור הבא של רופאים (לתוכניות הארבע שנתיות ל-D.M. בבתי הספר לרפואה בישראל ובעולם) – רופאים בעלי ידע יישומי בטכנולוגיה וב-AI, מצרך נדרש כבר עתה, כמו גם מכשירה לתעשייה ולארגוני הבריאות אנליסטים של מידע רפואי בעלי ידע והבנה יישומיים ב-AI, לנוכח מהפכת ה-AI ברפואה.
לצד זאת כאקדמיה המכשירה סטודנטים למקצועות טכנולוגיים אנו מקפידים על יחס אישי לכל סטודנט. האקדמיה אולי יכולה להרגיש מנוכרת, אך כמו שזה נראה במקרה של HIT, הצוות עושה הכל כדי לדאוג לסטודנטים. במהלך המלחמה, יותר מ-30% מהסטודנטים והסטודנטיות נקראו למילואים, ואנחנו יצרנו עבור כל אחד ואחת מהם תכנית לימודים מותאמת. איננו משאירים אף אחד מאחור.” נראה שפרופ’ יעקובוב עומד מאחורי המילים האלו ומדבר בצורה מלאת כוונה כשהוא מתייחס לסטודנטים במוסד: “מעבר לסטודנטים טובים, חשוב לנו לחנך אותם להיות אזרחים טובים ולתרום לחברה ולתעשייה של מדינת ישראל”.
״במהלך המלחמה, יותר מ-30% מהסטודנטים והסטודנטיות נקראו למילואים, ואנחנו יצרנו עבור כל אחד ואחת מהם תכנית לימודים מותאמת. איננו משאירים אף אחד מאחור״
ספר לנו על השילוב בין האקדמיה לתעשייה.
“אחד הערכים החשובים ביותר עבורנו הוא להכין את הסטודנטים לעולם העבודה ולצייד אותם בניסיון on-hands שיוכלו להשתמש בו בשוק העבודה. בכל פקולטה, הסטודנטים יוצאים לשוק העבודה עם כארבעה פרויקטים, במסגרת תיק עבודות להצגה בעת חיפוש עבודה בתחום. כ-60% מהסטודנטים משלבים עבודה בזמן הלימודים האקדמיים, והמכון מעודד אותם לעשות כך. בנוסף, המרצים משלבים את חיי האקדמיה עם עבודה בתעשייה כדי לשמור על הלימודים רלוונטיים ולתרום לפיתוחים בתעשייה.” דוגמה מצוינת לכך היא הפקולטה הייחודית – טכנולוגיות דיגיטליות ברפואה. “זו דיסציפלינה חדשה שיצרנו כאן במכון.” מספר ד”ר ברכאן. “זו פקולטה ייחודית בישראל, בניגוד לאקדמיה המסורתית, בפקולטה שלנו אנו מסתכלים על בעיות מורכבות וצרכים אמיתיים בעולם הקליני מנקודת מבט רב-תחומית בפועל, כדי להציע פתרונות הוליסטיים.”
תוכל לספר לנו על דוגמה לשיתוף פעולה בין הפקולטה לבין גופים בעולם הרפואה?
“נרצה לשתף אתכם בדוגמה מרגשת – אחד מהפרויקטים המרתקים שאנו עובדים עליו הוא בתחום הפרעות בליעה (דיספאגיה), בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי רבין (בילינסון). זו בעיה קשה, נפוצה יחסית, המשפיעה מאוד על איכות החיים של המטופל, ועד עכשיו האבחון התבסס על בדיקה פולשנית או מבוססת קרינה והטיפול לא היה ניתן למדידה אובייקטיבית וכפועל יוצא מכך פחות יעיל. בשיתוף הפעולה, פיתחנו פתרון חדשני: מדבקות לא פולשניות שניתן להדביק על העור ומספקות דימות של הבליעה. המדבקות מאפשרות לנו לקבוע baseline מבוסס מדדים אובייקטיביים, ולעקוב אחר ההתקדמות של הטיפול, ולהתאימו אישית למטופל. כל התהליך, מהאבחון ועד לטיפול, ניתן לביצוע מרחוק. הפיתוח של המדבקות ארך כחמש שנים וכלל שיתוף פעולה מרתק בין הפקולטה לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה ב-HIT ומערך אף אוזן גרון ברבין. כחלק מתהליך הפיתוח, השתתפו מעצבים רפואיים ותעשייתיים בעיצוב המדבקות, על מנת שהפת
כדי שהפתרון יהיה יעיל ונוח עבור המטופלים. המשימה הייתה מאתגרת, והרב-תחומיות הייחודית הוכיחה את עצמה – הצלחנו לפתח באקדמיה מוצר מתקדם ויעיל שישמש את הקהילה הרפואית והמטופלים בצורה מרשימה.”
חוג ידידים
שמואל גולדברג מנכ”ל HIT הוסיף: “הקמת חוג ידידים בלונדון הוא מהלך אסטרטגי חשוב עבורנו. אנו רואים מקום לשותפות אמיתית, לקידום ופיתוח האקדמיה והטכנולוגיה יחד עם הקהילה היהודית והישראלית בלונדון דווקא בעת הזו. אני קורא למעוניינים לחבור אלינו ולהימנות בחוג הידידים של HIT.”
אקדמיה והסברה בשנת 2024
הריאיון התקיים בתחילת אפריל (לפני המתקפה האיראנית), בעת שהמאבק בעזה היה בשיאו. במהלך הריאיון, שאלתי את הנשיא על האתגרים שהמכון נתקל בהם. “למרבה הצער, אויבינו רוצים לבודד את ישראל, וזה כולל גם את האקדמיה,” הוא ענה. “אני מאמין שתפקידנו כאקדמיה הוא למצוא שותפים וליצור רב-שיח עם חוקרים ושותפים ממוסדות אקדמיים מרחבי העולם.”
בסיום הריאיון, קיבלתי הזמנה חמה ואישית מהנשיא לבקר בקמפוס בחולון ולהתרשם בעצמי. HIT מייצג אקדמיה שמעניקה דגש עצום ליחס אישי, חינוך למצוינות והכנה יסודית של הסטודנטים לכניסה לתעשייה. השיחה עם ההנהלה של המכון עוררה בי רצון לחזור לאקדמיה, אם כך היא נראית היום. נקווה שהאקדמיה הישראלית תמשיך לשתף פעולה עם מוסדות ברחבי העולם, על מנת שהטכנולוגיה החדשנית ש-HIT מציע תגיע לתועלת רבים בכל העולם.•
