ביום ראשון אחר הצהריים, 16 במאי, נסע הרב רפי גודווין מבית הכנסת שלו בצ'יגוול, עיירה שקטה באזור לונדון רבתי. זה היה בסביבות השעה 13.15 כששני צעירים יצאו מול מכוניתו והחלו לצעוק לעברו ביטויים אנטי-יהודיים. הרב יצא ממכוניתו להתעמת איתם והתוקפים התנפלו תחילה על הרכב לפני שפגעו ברב גודווין ופצעו אותו בחפץ לא ידוע, כנראה לבנה. הרב סבל פגיעות ראש קשות ונאלץ להתפנות לבית החולים לטיפול. התוקפים אותרו ומשטרת אסקס האשימה שני גברים בתקיפה. הרב טופל בבית חולים ולאחר האירוע קיבל תמיכה מצוות התומכים בקורבנות של ה CST (אגודת ביטחון קהילתי, ארגון צדקה בריטי המספק ביטחון וייעוץ לקהילה היהודית בממלכה המאוחדת). משפט הנאשמים לא החל בעת כתיבת שורות אלה.
באותו יום ראשון, ערב חג השבועות, חוו השכונות היהודיות בצפון לונדון סצנות אימתניות. ברשתות החברתיות פורסם סרטון בו נראית שיירת מכוניות עם דגלי פלסטין נוסעות ברחובות כשמישהו צועק באגרסיביות ממגפון ומאיים בהתעללות אנטישמית על העוברים והשבים.
משטרת המטרופוליטן מסרה כי היא שלחה את אחד המסוקים שלה בכדי לסייע במעקב אחר הרכב והשוטרים עצרו את המכונית בסביבות השעה 18:30 בערב. ארבעה גברים נעצרו בחשד להפרת הסדר הציבורי ועבירות חמורות יותר של הסתה גזענית. הם הועברו למעצר בתחנת משטרה במערב לונדון. מהמשטרה נמסר כי נראה כי הסרטון צולם באזור סנט ג'ון ווד בו מתגוררת קהילה יהודית גדולה יחסית.
הרב ניקי ליס תכנן את שיחת ליל השבועות בבית הכנסת שלו בצפון לונדון כשנודע לו החדשות על תקיפתו של חברו הרב גודווין והעובדה שבני קהילתו נתפסו בסצנות האיומות ברחובות צפון לונדון היהודית.
במבט לאחור, הרב ליס מספר ש"הכל התחיל בערב חג השבועות. אשתי וילדי ואנשים אחרים שאני מכיר נתפסו ברחובות כשאחת מאותן שיירות עברה דרכן בצעקות איומות ודברים מזוויעים. זה לא היה רק בסנט ג'ון ווד אלא בכל האזורים היהודיים בצפון לונדון. אני חושב שזו הייתה הפעם הראשונה אי פעם, עבורי באופן אישי ועבור רבים מבני הקהילה היהודית הבריטית, שהרגשנו ממש מאוימים פיזית ".
האם יצרת קשר עם הרשויות, ואם כן האם קיבלת תמיכה כלשהי מהן?
"כן, לאחר שקיבלתי עצות מה- CST אכן יצרתי קשר עם המשטרה. הם תמכו מאוד, והם ביקרו אותנו כל יום במשך כל התקופה. הם נוטים לעשות זאת בכל פעם שמשהו קורה, בין אם זה סכסוך במזרח התיכון או כוננות טרור גבוהה בבריטניה ובשאר אירופה".
התקופה אליה מתייחס הרב ליס היא מה שמכונה בדו"ח החדש של ה- CST, שפורסם ב -16 ביולי, "חודש השנאה". הדו"ח קובע כי "חודש 8 במאי -7 ביוני 2021 היה התקופה האינטנסיבית ביותר של שנאה אנטי-יהודית שנראתה בבריטניה בשנים האחרונות".
עלייה חדה באנטישמיות בבריטניה
העלייה באלימות ובתקריות אנטישמיות אינה ייחודית לבריטניה. דו"ח שפרסם המשמר לזכויות אדם (Human Rights Watch) בתחילת מאי השנה מצביע על הבעיה הגוברת ברחבי אירופה, אמריקה ובכלל.
אבל בבריטניה נראה שהבעיה מגיעה לשיאים חדשים. ה- CST מדווח בדו"ח החדש על 628 אירועים אנטישמיים בין התאריכים 8 במאי ל -7 ביוני 2021, המספר הגבוה ביותר שדיווח CST אי פעם בתקופה של חודש. תקופת השיא הקודמת הייתה 403 תקריות אנטישמיות שדווחו ל- CST בין התאריכים 12 ביולי – 11 באוגוסט 2014, במהלך מבצע צוק איתן. דייב ריץ ', מנהל מדיניות ה- CST ומחבר הספר "הבעיה היהודית של השמאל: ג'רמי קורבין, ישראל ואנטישמיות", מספר בראיון כי "בתקופה שבין תחילת מאי לתחילת יוני השנה התרחשו כמעט ארבע פעמים יותר תקריות אנטישמיות מבכל שנה קודמת. סוג האירועים השכיח ביותר היה אנשים שצעקו דברים אנטישמיים כלפי יהודים ברחובות או בתחבורה ציבורית, אך המצב הגרוע ביותר היה בבתי ספר ואוינברסטיאות, שם סטודנטים ומורים יהודים הותקפו מילולית לאורך כל אותה תקופה".
דייב ריץ', מנהל המדיניות של CST
מדו"ח CST עולה כי חמש מאות שמונים וחמש מתוך 628 האירועים שנרשמו בתקופה זו קשורים לסכסוך בישראל ובעזה. במהלך ימי הלחימה, CST קיבלו 187 דיווחים נוספים אבל הם לא הגדירו אותם כאנטישמים מכיוון שהם לא הראו עדויות לשפה, מוטיבציה או מיקוד אנטי-יהודיים. דיווחים אלה לא נכללו בדיווח ובמחקר של CST.
רק לשם השוואה, CST רשמה 146 תקריות אנטישמיות באותה תקופה שבין 8 במאי ל -7 ביוני בשנת 2020, ו -135 אירועים אנטישמיים בחודש שקדם ל- 8 במאי 2021. משמעות הדבר הוא ש CST דיווח במאי-יוני השנה על עלייה של 360 אחוזים בתקריות אנטישמיות יותר מבשנים קודמות. מדובר באחד התקופות הקשות ביותר מאז שהארגון הוקם.
מה החשיבות של דוח זה ולמי הוא נועד?
"כשאתה מצביע על נושא מסוים, חשוב להביא ראיות חותכות ולא לומר שיש בעיה ולהסתמך רק על רגשות". הסביר לנו דייב ריץ ' לפני שהוסיף כי "דו"ח ה- CST מגיע למשטרה ולוועדה למלחמה בקיצוניות, ואנחנו מקבלים תמיכה רבה מהם".
אז מלבד 33 תקיפות אלימות, רוב האירועים היו מילוליים בלבד?
"כן, זה המקרה בדרך כלל. רוב האירועים שברשומות שלנו הם אנשים שעברו התעללות מילולית ברחובות או כפי שציינתי קודם לכן בבתי ספר ובאוניברסיטאות או ברשתות החברתיות. אתה צריך לקרוא בעיון את הדו"ח כדי להבין את גודל התופעה הזו".
הדו"ח מראה כי השפעת האירועים האנטישמיים הקשורים לסכסוך במזרח התיכון על מורים ותלמידים יהודים הייתה משמעותית מאי פעם. CST תעד 93 אירועים בבתי ספר ברחבי בריטניה בין התאריכים 8 במאי ל -7 ביוני 2021. שישים ואחת מהאירועים הללו התרחשו בשטח בית הספר ו -19 כלפי תלמידי בית ספר יהודים שהלכו ברחוב מבית הספר. תשעה מהתקריות הקשורות לבית הספר היו אונליין. חמישים וששה אירועים אנטישמיים התרחשו בבתי ספר רגילים (כלומר לא דתיים), שברובם נכללו תלמידי בתי ספר יהודיים או מורים יהודים שספגו להתעללות מצד תלמידים שצועקים להם "פלסטין החופשית" או משתמשים בשפה או דימויים פרו-פלסטיניים אחרים כדי לגפוע ברגשותיהם. בחלק מהמקרים האנטישמיות הזו צמחה במהירות ובמידה כזו שהנהלות בבתי ספר רגילים התקשו להתמודד עם המצב.
האם פלסטין החופשית סיסמה אנטישמית?
סם, יהודי חרדי שאינו מעוניין להזדהות בשמו המלא, הלך ברחוב הפרבר השקט שלו בצפון לונדון, מלווה באשתו ושני ילדים צעירים כאשר מכונית מלאה בארבעה צעירים נסעה לידם לאט והצעירים צעקו לעברם דברים נוראיים כמו "אנחנו נאנוס את בתך הקטנה למען פלסטין" וכדומה. כדי להרגיע את ילדיו הקטנים המבועתים סם אמר להם שהאנשים ברכב פשוט מצחיקים וניסה להצחיק את ילדיו אבל סיפר לעלונדון שהוא באמת פחד על חייו בזמן האירוע.
איפה עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לאנטישמיות? קרדיט צילום: Alan Denney
אך לא רק סטודנטים יהודים או אנשים שהם יהודים בעליל (חובשי כיפה או פאה) סובלים מאנטישמיות. ק, סטודנטית ישראלית צעירה המעוניינת להישאר בעילום שם, עובדת במסעדה בסגנון ישראלי ים תיכוני בבעלות חצי יהודית. במהלך ימי הלחימה היא קיבלה למסעדה עשרות רבות של טלפונים שאיימו על חייה, איימו לאנוס אותה ושאר דברים נוראיים למען "פלסטין החופשית".
שאלנו את הרב ליס מה דעתו על השימוש בביטוי פלסטין החופשית. לדבריו, הוא מאמין שהביטוי פלסטין החופשית יכול להיות ביטוי לגיטימי אך יכול להיות גם אנטישמי, תלוי בהקשר של מי שאומר את זה, אל מי הוא פונה ולמה האדם מתכוון בכך.
"אם הוא מתכוון לחופש עבור האנשים בשטחים הפלסטיניים כמובן שזו זכותו" אומר הרב לי, "אבל אם הוא מתכוון "לשחרר" את כל ארץ ישראל אז לאן הוא רוצה שהיהודים ילכו? אם אנשים מדברים על דו קיום ודאגה לצרכים ולבטחון של היהודים שם, זה נהדר. אבל אם לא, מה אתה מאחל לאוכלוסייה היהודית שם? אז כן, פלסטין החופשית יכולה להתפרש בכל מני דרכים.
הבעיה היא שבכל פעם שיש שם סכסוך או משהו כזה, זה נהיה קצת יותר גרוע פה. השפה, הפעולות, הכל מסלים קצת בכל פעם. כחברה עלינו לשאול את עצמנו מה אנו הולכים לעשות בנוגע לעליית הגזענות ופשעי השנאה במדינה הזו. לא רק למען הקהילה היהודית. תראה את ההתעללות הגזענית הנוראית שסבלו השחקנים השחורים של קבוצת הכדורגל באנגליה לאחר גמר היורו למשל".
אולי תרצו לקרוא עוד כתבה על אנטישמיות בלונדון:
