מבצע חוסן
שיחה עם רחלי ברץ־ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי של ההסתדרות הציונית העולמית, על הפעילות החשובה שלה לחיזוק הקהילות היהודיות בעולם בעקבות עלייה דרמטית במספר התקריות האנטישמיות ברחבי העולם
בריטניה נמצאת יחד עם גרמניה, צרפת ואוקראינה בראש המדינות עם רשימת התקריות האנטישמיות בעולם ב־ 2021 , כך לפי דו״ח מצב האנטישמיות של המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית. מדובר בנתון מדאיג שגרם לרחלי ברץ־ריקס, ראש המחלקה, לכנס שיח חירום עם 15 הארגונים היהודיים המובילים העוסקים באנטישמיות בבריטניה.
על פי דו"ח ה-CST, בששת החודשים הראשונים של 2021 נרשמה בבריטניה עלייה של 49% במספר ה תקריות האנטישמיות, והוא עומד על 1,308 – המספר הכולל הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במחצית הראשונה של השנה. בחודש מאי 2021 בלבד דווחו 639 תקריות אנטישמיות. המספר החודשי הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה. מדאיג.
מה את יכולה לספר לנו על זה? למה זה קורה?
"בשנת 2021 זה התחיל מהדיון על בעלות הבתים בשכונת שמעון הצדיק (שייח' ג'ראח) בירושלים ועד למבצע "שומר החומות", שהעלו בצורה דרמטית את מספר האירועים האנטישמיים, לא רק בבריטניה אלא בכל העולם. אפשר לתת הרבה סיבות לעלייה באנטישמיות, אבל צריך לזכור שהאויבים שלנו לא צריכים סיבה לכך. אנטישמיות היא לא מונח חדש, היא הייתה ולצערנו היא מתחדשת כל העת. הקהילות היהודיות והישראליות ברחבי העולם מתמודדות יום־יום מול אתגרי האנטישמיות המשתנים, וחוסנם של אלה נמדד בעמידותם ובאיתנותם יחד כקהילה מול אתגרים אלו."
על איזה סוג של תקריות מדווח?
״היו הפגנות נגד ישראל בלונדון והייתה עלייה רצינית במקרים. זיהינו את אנגליה כבעיה, באנו לשמוע את הקהילות והארגונים השונים כדי לראות איך אנחנו מצליחים יחד ליצור איזה אימפקט, למגר את התופעה, אבל גם לתת תמיכה לאינדבידואל, לטפל במקום הרגשי.״
חוץ מהפגנות, היו גם אירועים אלימים נגד אינדיבידואלים?
״יש הרבה מקרים בהם מישהו מותקף ונפגע באופן אישי. סיפר לנו אחד המשתתפים בכנס, שכשחזר מבית הכנסת בשבת ועבר במעבר חצייה, עצר לידו רכב, צעק לו קללות אנטישמיות והמשיך לנסוע. צריך לדעת שמקרים כאלו לרוב לא מדווחים ולכן אנחנו בתת־דיווח, אבל אירוע כזה יכול להפוך מהר מאוד לאירוע אלים עם תוצאות נוראיות. ובכל מקרה, נכון שנראה כאילו הוא לא באמת נפגע, אבל כל אירוע כזה משפיע על הנפש ומכאן זה נכנס גם למקום של נושא החוסן הקהילתי.״
רחלי ברץ־ריקס והעיתונאי אלעד שמחיוף בכנס מאבק באנטישמיות. צילום: תמי שפלר קזדן – MART Photography
מה זה בעצם חוסן קהילתי? ומה החשיבות להעלות את הנושא בקרב קהילות בחו״ל?
״חוסן קהילתי זו היכולת של קהילה להתמודד עם משבר או עם אירוע ולהמשיך הלאה, בלי שזה מזעזע ומפרק. אירוע יכול להיות אירוע כמו קורונה, אנטישמיות, אבל הוא יכול להיות גם דברים אחרים כמו נגיד שקרה משהו בבית הספר. הרצון שלנו הוא קודם כל לעזור לקהילה למפות את הצרכים שלה, זה מאוד אינדיבידואלי בין קהילה לקהילה במקומות שונים בעולם. אנחנו עוזרים להם לבנות תוכנית איך להתמודד עם הדברים, בהתאם לצרכים.״
איזה סוג של צרכים יש לקהילה? איפה למשל מתבטא חוסן קהילתי?
״לדוגמה, נגיד שקרה אירוע נורא וצריך להודיע למשפחה. אפשר להסתמך על רשויות החוק בכל מדינה, אבל תארי לעצמך שיצטרף למשטרה גם נציג של הקהילה, מישהו שהם מכירים. כשהוא מתלווה לשוטר אני לא אגיד שזה מרכך את המכה, זה לא, אבל זה נותן אפשרות להעביר ולהתמודד עם הדברים יותר טוב. במקומות בהם התוכנית הזאת פועלת, אנחנו עובדיםבצמוד לרשויות ולאנשי הביטחון.״
אתם יוזמים את התוכנית בקהילות השונות?
״זה דבר שצריך להגיע מהקהילה, אנחנו נותנים את הכלים אבל הקהילה צריכה לרצות את זה. אנחנו יכולים אז להביא את אנשי המקצוע ולעשות את זה איתם.״
מפתיע שזה עוד לא קורה בלונדון
״יכול להיות שיש יוזמות מקומיות בקהילות, אבל לנו עוד לא יצא לבנות תוכנית מסודרת כזו עם הקהילות. יהדות בריטניה ענקית, מעל רבע מיליון יהודים, ואנחנו מקווים לעשות זאת גם בלונדון, כפי שזה קיים במדינות אחרות.״
ספרי לי על פרוייקטים נוספים שלכם
״יצרנו סדרת סרטונים קצרים בשם ״עד מתי אנטישמיות?״, סרטונים שמציגים סיטואציות שקורות כל הזמן, מאמא שלא תרצה לשלוח את הילד שלה לקולג׳ כי יש שם מרצה ישראלי, מישהו שלא רוצה לצאת עם מישהי כי היא מישראל, אמא שמכחישה את השואה ואומרת לילדים שהמספרים האלה לא היו ולא נבראו.. זה הכל אנטישמיות, ואני לא בטוחה שכולם יודעים ״לקרוא לילד בשמו״. הסרטונים זמינים לצפייה ביוטיוב.״
מה עוד אפשר לעשות בכל הנושא של אנטישמיות, איך אתם עוד פועלים?
״הכל מתחיל בחינוך ולהעלות את המודעות. אני לא יכולה ללכת להילחם בכל אירוע בודד או להוריד כל פוסטר, לצבוע כל צלב קרס שמצוייר. אני רק יכולה להעלות מודעות, לדבר על מה שקורה בעולם ומה צריך לקרות.״
יש הרבה ביקורת על ישראל, איפה עובר הגבול בין ביקורת לגיטימית לאנטישמיות?
״מותר להעביר ביקורת על ישראל כל עוד הביקורת היא לגיטימית ואיננה עומדת בסטנדרט כפול מול מקומות אחרים בעולם, אולם, שלילת זכותה של ישראל כמדינה – היא אנטישמיות. ישראל צריכה לשמור על קשר עם כל המדינות ויחד עם זאת להגן על הקהילות היהודיות. אולם אחריות מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם לא מורידה מאחריות המדינות עצמן. האחריות לשלומם של אזרחי המדינה כולם, כולל היהודים, זה על המדינות עצמן, על נשיא ורה"מ והחוק המקומי. חובתה של כל מדינה לספק לאזרחיה ביטחון ולהגן עליהם בכל אירוע אשר מתרחש על אדמתה, ובכללם לקהילה היהודית. בכל מקרה מדינת ישראל תמשיך לתת מענה ולהיות עוגן לכל קהילה יהודית בעולם שתרצה ותזדקק לכך".
אולי תאהבו לקרוא עוד כתבה על פעילות ההסתדרות הציונית העולמית בבריטניה:
