לא כולם יודעים זאת אבל ג’רזי, האי הגדול ביותר מבין קבוצת איי התעלה (תעלת למאנש), איננו חלק מהממלכה הבריטית או האיחוד האירופי אלא שטח חסות של הכתר הבריטי עם פרלמנט עצמאי, בדומה לאי מאן שבין בריטניה לאירלנד. ככזה, יש לג’רזי ממשלה מקומית נפרדת לחלוטין מזו של הממלכה המאוחדת. היום האי כבר אינו מקלט מס, אך עדיין מוכר כמדינה בעלת מיסוי נמוך. באי חיים כמאה אלף תושבים ועכשיו מכהנת בפרלמנט שלו שרה ישראלית, אינה גרדינר (49).
קודם כל, ספרי לי איך בכלל הגעת לג‘רזי. אני מניח שבעקבות נישואים לגבר מקומי?
“את האמת, התחתנו שבע שנים אחרי שהגעתי לפה. תבין, נולדתי בקזחסטן ועליתי לישראל לבד, בלי ההורים והמשפחה, בעלייה של תחילת שנות ה־.90 עליתי במסגרת אולפן קיבוץ ואחרי חצי שנה בארץ התחלתי את הלימודים שלי בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. עשיתי אחרי זה תואר שני בתקשורת, ואז גם למדתי ייעוץ ארגוני באוניברסיטה הפתוחה וסיימתי את כל הלימודים שלי בשנת .2001 היה לי עסק לייעוץ ארגוני בארץ ובמהלך הלימודים שלי עשיתי הדרכות. הייתי רכזת של חינוך ציוני־יהודי ואחרי התואר הראשון עבדתי במשרד החינוך וייעצתי לפנימיות. זה מעניין כי אני בעצם סוגרת עכשיו מעגל, כי תמיד עבדתי עם מסגרות חינוכיות והנה עכשיו אני שרת החינוך והילדים בג’רזי. בעצם כל מה שעשיתי קודם בחיי הביא אותי למקום הזה. סגירת מעגל.”
ובכל זאת אולי ספרי לנו איך הגעת דווקא לאי ג‘רזי?
“לפני כ־14 שנה הרגשתי שאני צריכה פסק זמן מהכל. יש מקום בהודו שמלמד מה שנקרא מיינדפולנס, וכמובן שעבדתי הרבה עם התחום הזה, וחשבתי לנסוע ל־10 ימים לרכוש כמה כלים נוספים לעבודה. שם הכרתי את בעלי לעתיד. הגעתי לג’רזי לביקור, והדברים התגלגלו. היה יותר הגיוני שאני אעבור לפה מאשר שהוא יעבור לישראל. כשהגעתי לפה באתי גם מרקע של עיסוק בתיירות, כי עבדתי כמדריכת טיולים כדי לממן את לימודי התואר השני שלי, כשהגעתי לג’רזי וראיתי שאין פה בכלל תיירות ישראלית או של דוברי רוסית, הבנתי שיש פה מקום למשהו חדש ואז החלטתי לפתוח עסק – אתם עשיתם עלי כתבה בעלונדון כשפתחתי את העסק הזה איפשהו בקיץ 2009 – והעסק הזה קיים עד היום.”
תמיד הייתי אקטיביסטית
ואיך מלפתוח חברת תיירות המיועדת לקהל ישראלי או רוסי הגעת לפוליטיקה המקומית של האי ג‘רזי?
“אז זהו, ב־2018 הייתה לי שיחה כזו עם חברות בסלון והן שמעו אותי מתלוננת על כל מני דברים פה באי, אז אמרו לי ‘יש בחירות עוד ארבעה חודשים, למה שלא תרוצי כמועמדת’? אני? מה לי ולזה. כידוע לך בג’רזי יש פרלמנט עצמאי אבל במשך 20 שנה לא היה פה ולו חבר פרלמנט אחד שאנגלית היא לא שפת האם שלו וזה מוזר כי 25 אחוז מתושבי האי הם מהגרים שהאנגלית היא שפתם השנייה או השלישית. עכשיו, אני תמיד הייתי אקטיביסטית. עוד באוניברסיטה הייתי מאד פעילה בתא הסטודנטים. זהו, החלטתי לרוץ. בבחירות הראשונות הפסדתי במאה קולות. בבחירות 10 חודשים לאחר מכן נכנסתי.”
איך משיחה עם חברות בסלון הגעת להיות שרת החינוך של ג‘רזי?
“קודם כל באמת לא הייתי מרוצה מאי השיוויון של נשים ומיעוטים בפרלמנט והיו לי עוד כל מני רעיונות. וכשהחברות שלי אמרו לכי תעשי משהו במקום להתלונן פשוט החלטתי לעשות את זה. אין פה פוליטיקה של מפלגות וכל אזרח יכול לרוץ כעצמאי, ויש לי רקע ארגוני והמון דרייב, וברגע שנכנסתי לזה, ואפילו שהפסדתי
בסיבוב הראשון, הבנתי שאני כן יכולה וזהו. בבחירות הביניים, 10 חודשים לאחר מכן, נכנסתי. בבחירות האחרונות נכנסתי ראשונה עם הכי הרבה קולות. איך? כי אני באמת קשובה לקהילה המקומית ובאמת אכפת לי.”
ומה התוכניות שלך עכשיו כשרת החינוך והילדים של ג‘רזי?
“אני רוצה להתמקד בכלל אוכלוסיית ילדים על כל צרכיה. פניתי לראשת הממשלה והצעתי לה לפתוח מרכז רב־תרבותי שיתן מענה למגוון התרבויות שיש באי. היום יש לנו כ־62 שפות שונות שמדוברות בבתי האי עם אנשים מכל העולם. הבת שלי, מיה בת ה־,7 מגיעה מבית דובר אנגלית, עברית ורוסית, ואנחנו צריכים לתת לזה מענה. אנחנו רוצים לחגוג את התרבויות השונות שיש לנו בג’רזי.”
לסיום, ואיך לא, הנקודה הישראלית. מה מצב הקהילה הישראלית בג‘רזי ואיך הקשר האישי שלך לישראל?
“הקהילה הישראלית מתפתחת ומצבה הרבה יותר טוב ממה שהיה כשהגעתי לכאן. הקהילה קטנה אבל מתפתחת. יש ישראלים שעובדים פה בתעשיית הקנביס הרפואי, באירוח ובבנקאות וכמובן יש אותי בפוליטיקה. יש בית כנסת מסורתי של הקהילה היהודית המקומית וכרגע אנחנו במקום שבו אנחנו מנסים לחשוב איך אנחנו מחזקים את הקהילה הזו. עוד אין בית ספר יהודי אז אנחנו מנסים לחשוב איך אנחנו מפתחים את זה. והקשר האישי שלי לישראל הוא משפחתי וחזק כמו תמיד. כל המשפחה שלי בישראל אז הקשר מאד חזק.”
