זה כמעט עניין שבשגרה; אתם מגיעים לבית כנסת, בית ספר או כל אירוע של הקהילה היהודית או הישראלית בלונדון, ונתקלים במאבטח דובר עברית או אנגלית במבטא כבד. החייל הקרבי לשעבר, בעל הדרכון האירופאי, היה מאז ומתמיד למצרך מבוקש בין חברות האבטחה הרבות הפועלות כיום בעיר. אלו מציעות מגוון רחב של שירותים: החל מהצבת אנשים דרך קבע בפתחם של מוסדות, דרך טיפול בהופעות ואירועים, שמירה על בתים ושכונות של עשירים ושועי עולם, וכלה בליווי צמוד לסלבריטיז שמגיעים לביקור או הופעה.
כל החברות הללו מחוברות לארגון השמירה הקהילתי היהודי-בריטי רב היוקרה, ה-CST (ראשי תיבות של Community Security Trust), שנטל על עצמו משימה להילחם באנטישמיות, אלימות וטרור. הארגון נמצא בקשר קבוע עם המשטרה ורשויות הביטחון המקומיות, והוא מספק אימוני הגנה עצמית ועצות לאנשים פרטיים ולארגונים יהודיים הזקוקים לשירותי אבטחה. ארגון זה עומד בקשר גם עם ארגוני האבטחה השונים, מעביר להם מידע שעשוי לסייע בניטור וסיכול טרור, וגם התרעות על אירועים בישראל העלולים להבעיר את השטח ברחבי הממלכה.
ברשימת המומלצים שלו נמצאות חברות שעומדות ברמות האיכות אותן הוא מציב, והרשימה הפכה, מסתבר, לסוג של אורים ותומים עבור הלקוחות היהודיים המחפשים ייעוץ אודות סידורי האבטחה שלהם. למעשה, הרשימה הזו מהווה את צורת השיווק היעילה ביותר עבור חברות המבקשות לנגוס בנתח מהשוק היהודי.
יוצאי צהל לצד בוגרי אפגניסטן
חלק מהחברות הישראליות שפועלות כיום בעיר מורכב מבוגרי נשיונל שטרלינג, שפשטה את הרגל לפני כעשור. אחרות נוצרו מאוחר יותר, ביניהן: 1st Class Protection, Safe, Safeguard, Secure Team ו-SQR Group Security Solutions.
האחרונה, SQR, יוצאת דופן באופן הגיוס שלה. זו חברה ישראלית חדשה בשוק, שנוסדה לפני שנה על ידי שי סלחטר ואבי נואמה. השניים, בעלי רקע ביטחוני עשיר, מגייסים גם הם חיילים לשעבר, אבל בעיקר בריטים שחזרו אחרי שנים מאפגניסטן. לשם כך, הם עומדים בקשר עם רשויות הביטחון המקומיות שמפנות אליהם עובדים.
זה נראה כמעט כמו גימיק, אבל סלחטר מנמק את ההיגיון מאחורי ההחלטה: ישראלים בדרך כלל רואים בעבודת אבטחה משהו זמני. המאבטחים שלי רואים בזה מקצוע לחיים. אולי עוד עשור הם יהיו ראשי צוות ואולי לא, וזה בסדר. האבטחה עבורם היא מקצוע. אנחנו רוצים את המוטיבציה ואת הרצינות הזאת ולכן גם משלמים 40-50 אחוז יותר מהמשכורות הממוצעות בשוק.
ומי הלקוחות שלכם?
חלק ניכר מהלקוחות שלנו הם מיליארדרים מוכרים, ואנחנו מלווים אותם בעולם בכלל ובאנגליה בפרט. אנחנו עובדים גם עם הקהילה הישראלית. אבטחנו את אדיר מילר, פסטיבל הקולנוע הישראלי ‘סרט’, ובקרוב נאבטח את עדי אשכנזי, למשל. אפשר לומר, שכרגע 60 אחוז מהעבודה היא עם יהודים מקומיים, 20 אחוז מול ישראלים והשאר מול זרים.
נתקלתם במתנגדים על רקע פוליטי?
כשאבטחנו לפני מספר חודשים את פסטיבל ‘סרט’, הגיעו מפגינים לבית הקולנוע אודיאון בפינצ’לי רואד עם שלטים, וניסו למנוע מאנשים להיכנס לסרטים. מצד שני, הם עמדו במתחם שהמשטרה הקצתה להם, כך שלא נגרם שום נזק. כמה חבר’ה ניסו לצעוק עליהם בחזרה, אבל ביקשנו מהם להיכנס פנימה ובזה נגמר הסיפור.
מעקב אחר אתרי הפעילים
חברה אחרת שהתנסתה בפעילות אנטי-ישראלית על בסיס קבוע יותר היא 1st Class Protection בבעלותם של ראם רותם ואסף כהן. החברה, שאבטחה את המחסנים של אגרסקו (שבינתיים נסגרה) לאורך שבע שנים, נאלצה להתמודד עם הפגנות חוזרות ונשנות של פרו-פלסטינים שנהגו להגיע אחת לתקופה, ולקשור את עצמם לגדר מול מחסני החברה כאות מחאה.
לפעמים זה גלש לאלימות ממש ונזרקו אבנים, משחזר רותם. הקבוצה הורכבה מאנגלים, ערבים וגם יהודים פרו-פלסטינים. הסיבה העיקרית לכך היא ש’אגרסקו’ הייתה בחלקה בבעלות ממשלתית ומאוד מזוהה עם המדינה. רותם מספר כי היו אתרי אינטרנט שדרכם היו ההפגנות מתארגנות. עקבנו אחרי האתרים האלו על בסיס קבוע, ידענו מתי הפעולות עומדות לקרות והתארגנו בהתאם עם תגבור של השמירה, לעיתים גם עם סיוע של המשטרה.
המאבטחים של רותם וכהן מורכבים מישראלים יוצאי יחידות קרביות שאוחזים בדרכון אירופאי וממהגרים ממזרח אירופה בעלי רקע צבאי או משטרתי. לישראלים היום פחות קוסם כלכלית להגיע ללונדון מבעבר, אומר רותם, אבל זו עדיין עיר מדהימה ומלאת חוויות. יצרנו אווירה משפחתית בחברה, ואפילו חוגגים את החגים יחד.
המהירות שבה השנאה והאלימות מתפשטות
אבי גל, הבעלים של חברת Safeguard (או בשמה הישראלי שומר ישראל), שהוקמה ב-2006 ומאבטחת מאז את משרדי ‘אל על’ בעיר, בין היתר, מספר כי אחת התקופות הסוערות ביותר שידעה החברה נרשמה לאורך מלחמת לבנון השנייה. גל האנטישמיות התגבר, ובחודש אחד נטרלנו שלושה אנשים שנכנסו למשרדי ‘אל על’, כביכול כנוסעים תמימים, כדי לרכוש כרטיס, אך למעשה היו חמושים.
במקרה אחר, משחזר גל, אבטחנו מרכז של ארגון סטודנטים, בו קצין ישראלי היה אמור להעביר הרצאה. כשהבנתי שהדבר פורסם בפייסבוק, תגברנו את עצמנו עם מאבטחים נוספים, מתנדבים שהגיעו מה-CST, ואפילו מסוק משטרתי שחג מעל המקום. זה לא מנע ממאות האנשים שהגיעו למקום להתפרע. הסטודנטים התבצרו בבניין וההרצאה בוטלה. המשטרה ביצעה מעצרים באותו ערב, והמאבטחים ואני נדרשנו למסור עדות בבית המשפט מאוחר יותר. אף אחד לא נפגע, אבל האירוע המחיש את המהירות שבה השנאה והאלימות מתפשטות, וזה רלוונטי במיוחד בימים אלו של שימוש ברשתות חברתיות.
ההצגה חייבת להימשך
כפיר גולדין וגיא ידיד הקימו את Safe לפני כעשור. החברה פועלת בקהילה היהודית, הישראלית והאמריקאית ומאבטחת גם אישים פרטיים, ביניהם אנשי עסקים, אוליגרכים, פוליטיקאים וגם סלבריטיז, מספר גולדין. אבטחנו את ברק ומישל אובמה בביקורם בממלכה, ולקוח מפורסם אחר שלנו הוא ג’סטין ביבר.
כמי שמאבטח את אירועי השגרירות הישראלית ואת אירועי משרד התיירות הישראלי בבריטניה, ההפגנות הפוליטיות אינן זרות לגולדין כלל. אחד הסיפורים היותר מפורסמים קשורים לחנות אהבה שפעלה בקובנט גארדן והוטרדה על בסיס קבוע עד שנסגרה. המשטרה איפשרה לקבוצה פרו-פלסטינית להפגין אחת לשבועיים והם היו נכנסים לחנות ואוזקים את עצמם. הם גם נהגו לעמוד בחוץ ולזרוק ביצים וקמח ולירוק. גם המאבטחים שלי וגם המשטרה חטפו. גולדין מעיד שהמפגינים האלו, שוחרי השלום ואוהבי האדם, הורכבו מבריטים, נטורי קרתא וגם מישראלים כחול-לבן.
זכורה לו גם ההופעה של תיאטרון הבימה לפני כשנה, כשפעילים פרו-פלסטינים התארגנו כדי ליצור התפרעות במהלך ההצגה. הם קנו די הרבה כרטיסים, משחזר גולדין, הייתה התפרעות בתוך האולם ונאלצנו להוציא אנשים החוצה. אלא שכולם היו מוכנים לזה גם ההפקה וגם השחקנים ואחרי התפרעות קצרה – ההצגה נמשכה.